ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עסקאות, חוזים והסכמים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל טוב
המשנה במסכת קידושין (כו.) אומרת שקרקעות נקנות בשלושה קניינים - כסף, שטר וחזקה. בקניין כסף דנו בגליון הקודם. השבוע נדון בקניין שטר.
לשון השטר
הברייתא במסכת קידושין (כו.) מסבירה, כיצד מועיל שטר קניין: "בשטר כיצד? כתב לו על הנייר או על החרס אע"פ שאין בהם שוה פרוטה שדי מכורה לך, שדי נתונה לך - הרי זו מכורה ונתונה".
מדברי הברייתא עולה, שלשון השטר צריכה להיות לשון הווה. בברייתא במסכת גיטין (מ:) מבואר, שגם אם השטר כתוב בלשון עבר, הוא מועיל. אולם, כאשר השטר נכתב בלשון עתיד, נחלקו רבי מאיר וחכמים: "ת"ר: האומר נתתי שדה פלונית לפלוני, נתונה לפלוני, הרי היא שלו - הרי היא שלו; אתננה לפלוני - ר"מ אומר: קנה, וחכמים אומרים: לא קנה. אמר רבי יוחנן: וכולן בשטר".
סברתם של חכמים היא, שכאשר השטר נאמר בלשון עתיד, הוא אינו מתאר את פעולת הקניין שנעשתה, אלא זו רק הודעה על התחייבות לעשות קניין בעתיד. והשטר כשלעצמו איננו מעיד על מעשה הקניין. לשאלת תוקפה של ההתחייבות מסוג זה נקדיש דיון נפרד בגליון אחר.
הצורך בעדים בקניין שטר
נקודה נוספת העולה מהברייתא במסכת קידושין היא, שהשטר יכול להיכתב על ידי המקנה בעצמו, בגוף ראשון; אין השטר צריך להיכתב על ידי עדים, בלשון עדות. זאת בניגוד ללשון הרגילה בשטרות, שהיא דברי העדים החתומים על השטר (כדוגמא לכך נביא את לשון הכתובה: 'אנן סהדי איך החתן אמר להדא בתולתא שפירתא הוי לי לאינתו...'. אומנם כיום מקובל שגם ההחתן חותם בסוף, אבל זהו מנהג מאוד חדש. הכתובה איננה דברי החתן, אלא עדותם של עדי הכתובה על מה שאמר החתן).
כידוע, בקידושין וגירושין, יש הכרח בעדים בשעת הקידושין והגירושין, כדי לתת תוקף למעשה. עדים אלו נקראים עדי חלות, משום שללא עדותם, לא חלים הקידושין והגירושין. הגמרא במסכת קידושין (סה:) אומרת, שמעשה קניין של ממון איננו זקוק לעדים - 'לא איברו סהדי אלא לשקרי'. עדים בממונות הם עדי ראַיה בלבד, ולא עדי חלות. אולם, כפי שנראה לקמן, קניין שטר הינו חריג בעניין זה.
במסכת גיטין (כו: ועוד) נחלקו רבי מאיר ורבי אלעזר, אלו עדים נחוצים בגט מן התורה. לדעת רבי מאיר, העדים היוצרים את חלות הגירושין הם העדים החתומים על השטר. לעומת זאת, לדעת רבי אלעזר עדי החלות הם העדים המעידים על מסירת הגט מיד הבעל ליד האשה. לדעת רבי אלעזר, אין צורך שעדים יחתמו על הגט.
להלכה נפסק כדעת רבי אלעזר. ונחלקו ראשונים, אם הלכה כמותו רק לגבי גיטין וקידושין, או גם לגבי ממונות, דהיינו, האם שטר שלא נחתם בעדים ונמסר בפני עדים נחשב שטר. הרמב"ם (הלכות מלוה ולוה פרק יא הלכה ב) פוסק ששטר כזה נחשב שטר. כדעתו פוסק גם השולחן ערוך (חושן משפט סימן נא סעיף ז). אולם, הש"ך (שם סק"ט) מביא חבל גדול של ראשונים הסוברים ששטר ללא חתימת עדים, אינו נחשב שטר.
התוספות (גיטין ד. ד"ה דקיימא) כותבים: "וכן שטר מתנת קרקע או שטר מכר שהוא לקנין קרקע ואינו לראיה, אין מועיל כלום לר' אלעזר אם ידוע שלא נתנו בפני עדים. מיהו יש לחלק, דלענין ממון דמהניא הודאת בעל דין כמאה עדים סגי בעדי חתימה במקום הודאת בעל דין, אבל בקידושין וגרושין לא מהניא הודאת בעל דין משום דמחייב לאחרים דבקידושין אסר לה אקרובים ובגרושין אסר לה אכהן".
בעל קצות החושן (סי' מב סק"א) מבין מדברי התוספות, שהודאת בעל דין מהווה תחליף לעדי המסירה בלבד, אבל התוספות עדיין מצריכים עדי חתימה. וטעמו, שאין שטר בלא עדי חתימה, גם לדעת רבי אלעזר. הודאת בעל דין יכולה להוות תחליף לעדי המסירה, משום שבממונות אין צורך בעדי חלות לקניין, אלא רק בעדי ראיה, כפי שכתבנו לעיל. ולכן, כשיש הודאת בעל דין שהשטר נמסר, הוא מועיל אף שלא נמסר בעדים. אולם, עדי החתימה נחוצים כדי להגדיר את השטר כשטר, ובלא עדים אין כאן שטר אלא נייר בעלמא. לכן, לשיטת התוספות כותב קצות החושן, שטר שלא נחתם בעדים, אינו יכול לשמש כשטר קניין. קצות החושן מבסס את דבריו גם על דברי תוספות במקום נוסף (גיטין י: ד"ה חספא): "אבל שטר מתנה אין כשר לקנות בו מדאורייתא, אלא אם כן יש עדים כשרים בשעת מסירה. ואפילו אם נאמר ששטר מתנה שחתמו בו ישראל כשר לקנות בו בלא עדי מסירה, הינו משום שידוע על ידי עדי חתימה שהן כשרים מן התורה, שבא השטר מיד הנותן ליד המקבל, וכן כשר בהודאת נותן שהוא כמאה עדים. אבל בשטר שחתומים בו נכרים, שאין בו לא עדי חתימה ולא עדי מסירה שכשרין להעיד ולא הודאת בעל דין, לא חשיב שטר לקנות על ידו".
הרי מבואר בתוספות, ששטר שלא נחתם בעדים, ולא נמסר בפני עדים, פסול.
אמנם, בקצות החושן ציין, שהר"ן חולק על התוספות. לדעת הר"ן, רבי אלעזר סובר, שבאופן עקרוני, עדי מסירה מספיקים לבד ליצור שטר. ואף על פי כן, גם גט שנחתם בלבד, ולא נמסר בפני עדי מסירה כשר. הטעם לכך הוא, שעדי החתימה משמשים כעין ראיה על כך שהייתה מסירה כדין. לשיטת הר"ן, כותב קצות החושן, ייתכן לומר, שגם אם השטר לא נחתם בעדים, אלא רק נכתב בכתב ידו של המקנה, הרי הוא משמש כראיה על המסירה, ויהיה אפשר לקנות בו.
בעל נתיבות המשפט (שם סק"א) סבור, שגם לדעת התוספות, שטר בכתב יד המקנה שלא נמסר בעדים, כשר.
נמצא, שלדעת קצות החושן בהבנת התוספות, שטר הוא מסמך 'רשמי' - מעין 'אישור נוטריוני'. כיוון שמדובר במסמך רשמי, מסירתו לקונה יוצרת גמירות דעת. לעומת זאת, על פי הבנת נתיבות המשפט, אין היותו של השטר הנמסר מסמך רשמי יוצרת את גמירות הדעת אלא עצם מעשה המסירה (לדעת רבי אלעזר). מעשה המסירה בפני עדים נותן פומביות להחלטה של המקנה להקנות, שהרי יש עדים על מסירת השטר, וזו הסיבה לגמירות הדעת. אלא שגם כל ראיה אחרת שתהיה לקונה על המסירה, כגון עדי חתימה על השטר או כתב יד המקנה, יוצרת את גמירות הדעת.
יש לציין, שבשולחן ערוך (חושן משפט סימן קצא סעיף א) נפסק: "בשטר כיצד, כתב לו על הנייר או על החרס או על העלה: שדי נתונה לך שדי מכורה לך, כיון שהגיע השטר לידו, קנה, אף על פי שאין שם עדים כלל".
דהיינו, בשולחן ערוך מבואר כדברי נתיבות המשפט, שאין צורך שהשטר ייחתם בעדים.
כאב הגלות ותקוות הגאולה
כשר קצר ולעניין!
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך ללמוד גמרא?
איך ללמוד אמונה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
