ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ארץ אגדה
- התבואה המשגעת
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- אגדה והלכה בשמיטה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן
במאמר הקודם "ר'' נחמן מברסלב וספיחי מוצאי השביעית" התבאר שסוגיות הלכתיות פלאיות ואגדות תמוהות מיוסדות על שיטה מיוחדת של רשב"י; שקימת מחלוקת בקרב חכמי ישראל האם להסכים עמה. במאמר הנוכחי נמשיך לדון בשיטת רשב"י, ובהמשך סדרת מאמרי "ארץ אגדה" נדון בשיטת החולקים עליו. לפי שיטת רשב"י, נגזר על האדם וצאצאיו שלאחר שהם יאכלו מן התבואה, הם ישתגעו ויאמינו שאם הם לא יזרעו מעט מן התבואה ויקצרו אותה לא יהיה להם מה לאכול בשנה הבאה. והתבאר שר'' נחמן מברסלב מרמז במשל "התבואה המשגעת" (מובא בהערת השוליים 1 ) שאדם הראשון והבל "סימנו לעצמם על המצח" שהם לכודים בשיגעון הזה.
ר'' נתן, תלמידו של ר'' נחמן מברסלב, נתבקש על ידו לכתוב את הספר "ליקוטי הלכות" כדי לקשור בין עולם ההלכה לבין עולם המחשבה והאגדה; אך ההשקפה שיש קשר בין העולמות הללו היא השקפה עתיקה. לפי ההשקפה הרגילה התוספתא נחשבת למקור הלכתי, אולם במאמר הקודם "השיגעון הכללי ושיגעון הירקות" התבאר כיצד הרמב"ם משתמש במפתח של "שגעון התבואה" כדי לגלות את צד "ליקוטי ההלכות" שמסתתר בתוספתא. במאמר הנוכחי נשתדל לברר כיצד ה" מפתח " הזה משמש את הרמב"ם " כדי לגלות את צד "ליקוטי ההלכות" שמסתתר גם ב"ספרי".
הקשר שבין הביכורים לבין חנוכה
המשנה במסכת ביכורים (א, ו) מבארת את מועדי הבאת הביכורים ואת דיניהם השונים:
"מעצרת (חג שבועות) ועד החג (סוכות) - מביא (את הביכורים למקדש) וקורא (שם במקדש את האמור בתורה מ''הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה'' אֱלֹהֶיךָ'' וגו'' 2 ); מן החג ועד חנוכה- מביא ואינו קורא..."
המשנה מבארת שדיני הבאת הביכורים שבתורה נאמרו לכתחילה לתקופה שבין העצרת לבין חג הסוכות. ולכן מי שמביא את הביכורים בתקופה הזו למקדש - קורא שם את הדברים שהתורה צוותה עליו לומר בעת הבאת הביכורים. אולם מי שמביא אותם אחר כך, בתקופה שמן החג ועד חנוכה, - מביא ואינו קורא. ומבואר במשנה - שלאחר החנוכה - אין מביאים ביכורים.
הספרי (דברים פיסקא רצז) מביא את המקור לדיני המשנה:
"יכול אתה מביא כל זמן שאתה קורא? תלמוד לומר ''אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ'' 3 - כל זמן שהם מצויים על פני ארצך (והביכורים אינם מצויים על פני הארץ אחרי החנוכה – ולכן אין מביאים אותם). יכול שאתה קורא כל זמן שאתה מביא? תלמוד לומר – ''וְאָמַרְתָּ... וְשָׂמַחְתָּ'' 4 - אין קריאה אלא בשעת שמחה. כשתמצא אומר: מעצרת ועד החג - מביא וקורא (מפני שזה זמן של שמחה וגם הביכורים מצויים); מהחג ועד חנוכה - מביא ואינו קורא (מפני שהביכורים עדיין מצויים אך אין זה זמן של שמחה).
התקופה שמן העצרת (חג הקציר) ועד החג (חג האסיף) היא תקופה של שמחה, וכן מבואר בספר ישעיה (ט, ב): "...כְּשִׂמְחַת בַּקָּצִיר כַּאֲשֶׁר יָגִילוּ בְּחַלְּקָם שָׁלָל". האדם שמח בעת שהוא קוצר את תבואתו בשדה, והוא שמח בעת שהוא אוסף ומחלק את שלל תבואתו. והספרי מסביר שאפשר לקרוא את פרשיית הבאת הביכורים רק בתקופה השמחה הזו.
והספרי מוסיף להסביר, שאין מביאים ביכורים מחנוכה ואילך מפני שהם אינם מצויים עוד. ורש"י (פסחים דף לו, ב) כתב בהסבר דברי הספרי - שלאחר החנוכה הביכורים כלו לחיה מן השדה.
אך כאשר הרמב"ם (הלכות ביכורים ב, ו) מביא את דין המשנה הוא נראה כמתעלם מהסבר הספרי:
"אין מביאין ביכורים קודם לעצרת שנאמר - וחג הקציר בכורי מעשיך, ואם הביא אין מקבלין ממנו אלא יניחם שם עד שתבוא עצרת ויקרא עליהן. וכן אין מביאין ביכורים אחר חנוכה - שהביכורים שבכרו אחר חנוכה הן חשובין משנה הבאה , ויניחם עד אחר עצרת."
הרמב"ם מסביר שאין מביאין ביכורים אחר חנוכה מפני "שהביכורים שבכרו אחר חנוכה הן חשובין משנה הבאה". אולם מקורו של הרמב"ם אינו ידוע; ובנוסף לכך קשה עליו קושיית הראב"ד. הראב"ד הקשה על הרמב"ם, שט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות, והוא זמן רב אחר החנוכה, ומדוע הרמב"ם קובע שהשנה הקודמת ממשיכה רק עד החנוכה?
פתרון הקשיים
הרמב"ם לא התעלם מן הספרי, אלא שדברי הספרי הם תמוהים וצריכים פתרון.
הביכורים באים משבעת המינים שארץ ישראל נתברכה בהם. ובמסכת פסחים (דף נג, א) מבואר שהענבים מצויים על פני הארץ עד הפסח של השנה הבאה, וכן הזיתים עד העצרת של השנה הבאה, והתמרים עד הפורים של השנה הבאה; ורק התאנים מצויים רק עד החנוכה 5
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
