ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- מוסר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
תשובה: אכן כך, האדם צריך ללטש את מידותיו ולא לשנותן. ועיקר מגמת ספרי המוסר היא ללטש את המידות, ולא לחייב את כולם להיות בעלי אופי אחד. ולכן גם יש בספרי המוסר הדרכות שונות, שכל אחד כתב ספר לסגנון מסוים. ופעמים שבספר אחד ישנן הדרכות שונות, וכשמעמיקים מבינים שמדובר על אנשים שונים. ובספרי מהר"ל הדברים בולטים יותר, שכן הוא רגיל להביא את דברי חז"ל ולפרשם, ובחז"ל כידוע מובאות הדרכות וסיפורים שונים, שכל אחד מחכמינו ז"ל הדריך לפי שורש נשמתו.
והמהר"ל מבאר איך כל אחד מדגיש צד מיוחד, ואלו ואלו דברי אלוקים חיים.
רביבים (820)
הרב אליעזר מלמד
241 - הגאון הליטאי שהיה לאדמו"ר
242 - בעקבות 'החינוך היהודי חינוך ייחודי'
243 - על קיומם של בתי הספר הכלל ציבוריים
טען עוד
ארץ ישראל וחוץ לארץ
ראוי להוסיף כי יש הבדל בין עבודת המידות והתיקון שבחוץ לארץ לבין העבודה בארץ, וכפי שכתב מרן הרב קוק זצ"ל במאמר הדור, שההטבה המוסרית בחוץ לארץ היא יותר בדרך של דיכוי המידות הטבעיות וכבישתם, ואילו בארץ ישראל יותר בדרך של יישור המידות אל מגמת הטוב והיושר (ע' קיב). ההדרכה שמתאימה בחוץ לארץ אינה מתאימה לארץ, אלא "למי שתעודתם היא להיות כובשים, שריכוך לבבם היא שלמותם, וקימוץ כוחותיהם הוא שבחם ותהילתם". הדרכות אלה אינן מספיקות "לאותם שכבר מלאו כוח עלומים... להם אנחנו צריכים ללמד תורת חיים ממקור החיים, דרכי מוסר מלאי אורה וצהלה... לא נאבה להגיש לנחושתיים את הכוחות הצעירים הרעננים, המסתערים ומתרוממים, כי אם נאיר לפניהם את הדרך..." (ע' קטו).
אמנם צריך למתן מעט את הדברים, כי ברור שגם בחוץ לארץ צריכה להיות הדרכה מתאימה לכל אחד לפי אופיו, וגם בארץ צריך אדם לכבוש את הצדדים הרעים שבמידותיו. אלא שבאופן כללי בחוץ לארץ הדגש יותר על הכבישה, ולכן ניתן יותר לחייב את כולם ללכת לפי הדרכה אחת, ואילו בארץ הדגש יותר על העצמת הכוחות הייחודיים וליטושם.
על כל אדם לכתוב ספר מוסר לעצמו
כהמשך לכך שלכל אחד מתאימות הדרכות מיוחדות לפי שורש נשמתו, כתב מרן הרב קוק בסעיף הראשון הקדמתו ל'מוסר אביך': "נראה שאי אפשר לצאת ידי חובה בעניין חובות הלב רק אם יסדר ספר לעצמו בלימודים הדרושים לו בזה". ואמנם ברור שישנן הדרכות שהן שוות לכל נפש, ואפילו בהן ראוי לתת ביטוי אישי לפי אופיו המיוחד. "ואפילו הכוללים גם כן, יותר יבין על ידי מה שיחדש בהם מרוחו". ומי שמסוגל להעמיק בדעתו בבירור אופיו "אי אפשר לו לבוא אל השלמות אם לא יעבוד בשכלו בזה".
וכך היא דרכו של מרן הרב בכל הדרכותיו, כמו למשל במאמר "העונג והשמחה", בו הוא מדריך כל אדם ללמוד תורה באופן ובתחום המתאים לו יותר, שאז יהיה שמח ומתענג בלימודו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
