ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- שוכר ומשכיר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אסתר בת רחל
בהמשך נדון מעט בשאלה, לאילו מחוקי העבודה יש תוקף גם בדין תורה.
הדיון המרכזי בגמרא בנושא שכירות פועלים קשור לתוקפו של הקשר בין העובד והמעסיק - ולשאלה כיצד הוא נוצר? באילו תנאים ניתן להפר אותו? אילו פיצויים מוטלים על המפר וכן הלאה. כאשר הסוגיא המרכזית בעניין זה היא סוגיית הגמרא בבבא מציעא בתחילת פרק השוכר את האומנים (דף עו:).
בברייתא בגמרא שם נאמר: "תניא: השוכר את האומנין והטעו את בעל הבית, או בעל הבית הטעה אותן - אין להם זה על זה אלא תרעומת. במה דברים אמורים - שלא הלכו, אבל הלכו חמרים ולא מצאו תבואה, פועלין ומצאו שדה כשהיא לחה - נותן להן שכרן משלם, אבל אינו דומה הבא טעון לבא ריקן, עושה מלאכה ליושב ובטל".
מבואר, שלאחר שהלכו הפועלים על מנת להתחיל לעבוד, התחייב המעסיק (-בעל הבית) להעסיק אותם, ואינו רשאי לחזור בו. אולם, כל זמן שלא התחילו הפועלים בעבודה, ואף לא הלכו לכיוון העבודה, אם אחד הצדדים חוזר בו, אין לשני עליו 'אלא תרעומת'. הרבה מן הראשונים (ראה למשל הנמוקי יוסף מו: מדפי הרי"ף) אומרים, שהתחלת מלאכה נחשבת כמעשה קנין.
התוספות (שם ד"ה אין) מציינים, שלעיתים, בעל הבית אינו רשאי לחזור בו, גם קודם שהתחילו הפועלים ללכת לכיוון העבודה. במקרה שמחמת ההסכמה בין בעל הבית לפועלים, סרבו הפועלים להצעות עבודה אחרות, ואם יבטל בעל הבית כעת, לא תהיה להם עבודה, חייב בעל הבית לפצות את הפועלים על אובדן השכר, אף שעדיין לא התחילו לעבוד.
התוספות הסבירו, שסיבת החיוב במקרה כזה היא מדינא דגרמי. קצות החושן (שלג, סק"א) הקשה, שלא מצינו שיש חיוב דינא דגרמי אלא במקום שנגרם לאדם נזק, אבל הפועלים לא מפסידים דבר, אלא רק נמנע מהם רווח עקב חזרתו של בעל הבית. במקרה של מניעת רווח, סובר קצות החושן, לא שייך חיוב מדינא דגרמי. קצות החושן מציין, שישנה שיטת ראשונים - שיטת מהר"ם בר ברוך - שאכן אין מקום לחייב את בעל הבית, גם אם בגלל הביטול שלו, הפסידו הפועלים עבודות אחרות.
שיטה נוספת היא שיטת הרמב"ן, הסובר שחיובו של בעל הבית איננו מדיני נזיקין, אלא זוהי התחייבות שנוטל בעל הבית על עצמו, מיד עם יצירת ההסכם הראשוני בינו ובין הפועלים. לשון השולחן ערוך (חושן משפט שם סעיף ב) מורה שהוא סובר כדעת הרמב"ן. בנתיבות המשפט (שם סק"ג) כתב טעם שלישי, ולדעתו חיוב זה הוא תקנת חכמים.
אם לסכם את מה שלמדנו עד כה, הרי שעיסקת שכירות פועלים נוצרת באופן מוחלט, כאשר הפועל מתחיל לעבוד, או כאשר הוא הולך לכיוון העבודה. אולם, סיכום בלבד, ואף העובדה שהפועל מבטל עבודות אחרות בגלל הסיכום הזה, אינה יוצרת עיסקה מחייבת של שכירות פועלים.
עם זאת, גם במקום שלא נוצרה עיסקת שכירות פועלים, אם הפועל הפסיד עבודות אחרות בגלל הסיכום עם בעל הבית, לרוב הדעות יתחייב בעל הבית לפצות את הפועל על אבדן הרווחים, במקרה של ביטול העבודה. חוב זה נובע או מדינא דגרמי (אליבא דהתוספות) או כהתחייבות של בעל הבית (אליבא דהרמב"ן), או מתקנת חכמים (אליבא דנתיבות המשפט).
דרך נוספת ליצור את ההתחייבות שבין בעל הבית והפועל היא ע"י עשיית מעשה קניין על העבודה. ביסודו של דבר, דרך זו מקבילה להתחלת העבודה, ויתכן שישנה עדיפות לדרך זו, על פני התחלת עבודה גרידא.
הנושא יידון בגליון הבא.

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

אנחנו קודש למענך

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

ראיית המבט השלם

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

איך מותר להכין קפה בשבת?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

קילוף פירות וירקות בשבת
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















