ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
אולם בתקופה האחרונה רבת החופש והדרור בכל הקשור לאמונה ודת, בבחינת איש הישר בעיניו יעשה, פשתה המספחת של גילוח הזקן בכל ארצות תבל, ועד שערי בית ישראל הגיעה. ובמקום לגדל הזקן ולגלח שער הראש, נהפכו היוצרות, מגלחים הזקן ומגדלים שער הראש. וההרגל בצרוף אי-ידיעה גרמו לכך שכמה אנשים לא רואים בגילוח הזקן, אפילו בתער, שום איסור כלל.
והנה אין ספק שאלה המגלחים זקנם בתער, מעמיסים על שכמם משא כבד של עונות אשר לא יוכלו שאת, ובמוקדם או במאוחר ישלמו את החוב, כמו שנבאר להלן בס"ד,א.כל פעם שמגלח זקנו בתער, עובר על חמשה לאוין.ב. נקרא מומר או אפיקורוס. ביאור הדברים:
א. צונו יתב"ש ולא תשחית את פאת זקנך. ובארו רבותנו הקדושים שאין השחתה אלא בתער (מכות כ' ע"א). וכך נפסקה ההלכה אינו חייב על השחתת פיאת הזקן אלא בתער, אבל במספריים אפילו כעין תער מותר (מרן ביו"ד סי' קפ"א סעיף י'). והכונה בזה שאינו חייב אלא בתער, שיש בו השחתה ויש בו גילוח, אבל במספריים כעין תער שיש בו רק גילוח ואין בו השחתה, מותר.
וידוע שעל לאו חייב ט"ל מלקות, נמצא שבכל פעם חייב קצ"ה (195) מלקות. לפי"ז, אם מגלח זקנו בתער פעם אחת בשבוע, במשך שנה אחת, חייב לקבל תשעת אלפים ושלש מאות וששים (9,360) מלקיות, ואם פעמיים בשבוע, שמונה עשר אלף ושבע מאות ועשרים (18,720) מלקות. ברור הדבר ששום בן תמותה לא יכול להרים משא כבד כזה, ובודאי שיפול תחת הנטל הכבד הזה, כי בסופו של דבר יבוא על ענשו, אם ע"י יסורים, או תמורה אחרת כפי שקול אל דעות יתב"ש לעולמי עולמים.
ויתכן לומר שכעת שכל המטרה היא להתנאות, יש עוד לאו נוסף של לא ילבש גבר שמלת אשה (דברים כ"ב ה'), שהרי המלקט אפילו שערה אחת לבנה מתוך שחורות עובר על לאו זה (מרן שם סי' קפ"ב סעיף ו').
ב. ההלכה קובעת שיש מומר לעבירה אחת, ויש מומר לכל התורה כולה. מומר לעבירה אחת, שעושה העבירה בזדון ולהכעיס, כאילו לא קיימת אותה מצוה אצלו, [ואם לא עושה להכעיס נקרא אפיקורוס], מומר לכל התורה כולה, אם המיר דתו לדת אחרת. ולכולם אין להם חלק לעוה"ב, אם לא חזרו בתשובה (הרמב"ם הלכות תשובה פ"ג הלכה ח', ט', י"ד). המתבונן היטב בעין חודרת בדברי אמת הנ"ל, היורדים חדרי בטן, אין ספק שכל עצמותיו יאחזמו רעד וחלחלה ופיק ברכים. כי מלבד העונש הרב של המלקות המצטבר והולך הרובץ עליו כאמור, הרי הוא [כמומר או אפיקורוס] מומר שאין להם חלק לעוה"ב רח"ל. והמסקנה היא, שכל ימיו יגע לריק, וילד לבהלה, הרה עמל וילד שקר, וכ"ז בעטיה של פעולה קלה שאפשר בהחלט להתגבר עליה ולמצוא לה תחליף, כגון אבקת גלוח, או מכונת גילוח חשמלית, או כל מכונת גילוח אחרת שאין בה סכין גילוח.
ולכן האיש הירא את דבר ה' ומאמין בשכר ועונש, עליו להזהר מאד מאד לבל יכשל בגילוח הזקן בתער ח"ו. ואם כבר נכשל ביודעין או בלא יודעין, ישוב בתשובה, שאין דבר עומד בפני התשובה. וישתדל גם להשפיע על אחרים לשוב בתשובה, שזה יהווה תשובת המשקל על חטאתו אשר חטא בעבר. וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח, יתב"ש לעולמי עד ולנצח נצחים.
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הכל מתחיל בפנים
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
תיקון ימי השובבי"ם
איך מותר להכין קפה בשבת?
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה המשמעות הנחת תפילין?
למה ללמוד גמרא?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
