ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
והנה ברור הדבר שאהבת ההורים לצאצאיהם היא אהבה שאינה תלויה בדבר, והיא אהבה טהורה כנה ואמיתית שאין בה כל תערובת של פניות זרות או שיקולים אישיים. כי כל מטרתם רק טובתם ואושרם של ילדיהם בגשמיות וברוחניות. והוא הקו המנחה אותם ברציפות מתמדת לאורך כל הדרך הזרועה סבל עמל ותלאה אין קץ, בגידולם וחינוכם של ילדיהם. כי אין ספק שהתפקיד של החנוך המוטל על שכם ההורים, הוא תפקיד קשה מאד וממושך הרבה ודורש אורך רוח ותבונה רבה והבנה עמוקה לנפש הילד ותכונותיו, והוא חכמה ומלאכה גם יחד. ולכן להצלחת החנוך, על ההורים לדעת ידיעה מלאה של שלשה יסודות דלהלן ולפעול על פיהם, והם:א. תנאי החנוך.ב. גיל החנוך.ג. תכלית החנוך. והרי ביאורם בקצרה.
היסוד הראשון תנאי החנוך. יש בזה שני תנאים יסודיים ובלעדיהם כל עמלם לשוא, וכל דבריהם ומוסרם כקול קורא במדבר. התנאי הראשון, שתהיה השתוות דעות והתאמה בין ההורים ששניהם יהיו בדעה אחת, ולא אחד בונה והשני סותר, אחד מחייב והשני שולל, כי אי-ההשתוות ואי-ההתאמה בין ההורים בענין זה מהוה גורם ראשי ומכריע לחנוך קלוקל, ומשאיר רושם שלילי ופצע עמוק בלב הילד. והתוצאה היא תסכול ותסביך נפשי ופיצול אישיות ופסיחה על שתי הסעיפים. ומובן מאליו שאין מה לדבר על משמעת וציות מצדו לדברי ההורים ומוסרם. ברם היות שמצות חנוך הבנים מוטלת בראש וראשונה על האב ולא על האם, יש צורך מצד האם להתאזר בסבלנות, להתאפק ולהתגבר על רגשותיה, ולכבוש אהבתה ולאפשר לבעלה לחנך בניו על מבועי התורה והיראה מתוך הכרה ברורה שאך את טובתם הוא דורש. וגם האם תהנה בסופו של דבר מחנוכם הטוב והנאה ומאורחות חייהם הנעלים. התנאי השני, שההורים יהיו דוגמא טובה לילדיהם, במדותיהם הנעלות והאציליות, ובחיי משפחה תקינים שקטים ושלוים, וכן בהקפדתם בקיום המצוות והמנעותם מן העבירות והתרחקותם המוחלטת מן העבירות השכיחות, כגון לשוה"ר, רכילות, שקר, קללות, שבועות וכדומה, שמהם יראו וכן יעשו.
היסוד השני, גיל החנוך. רבותינו הקדושים היודעים ובקיאים בנפש האדם ונטיותיה, קבעו בחכמתם שעד גיל ט"ז או י"ח שנה לא להכביד הרבה בדברי תוכחה ומוסר, כי עד גיל זה שכל הבן טרם בשל דיו. ומגיל ט"ז עד כ"ב או מגיל י"ח עד כ"ד יש להרבות בתוכחה ומוסר, כי שכלו בשל ודעתו יציבה ואיתנה. ומגיל כ"ב או כ"ד יש להתנהג אתו רק בדרכי נועם, שלא יבעוט (מחלוקת היא בש"ס קידושין ל' ע"א ע"ש ובפירש"י ז"ל), והחנוך מתחיל מגיל שמתחיל להבין, שמחנכו לדברים טובים ולמונעו מדברים בלתי טובים כמ"ש להלן ביסוד השלישי בס"ד.
היסוד השלישי, תכלית החנוך. והוא מתפצל לשני ראשים. א. בריאות הגוף, היינו להאכילם, להלבישם לדאוג לבריאותם ולכל מחסורם כפי היכולת, וראוי מאד לחנכם ולהרגילם להסתפק במועט, וכעצת רבותינו הקדושים שאמרו לעולם יאכל אדם וישתה פחות ממה שיש לו וילבש ויתכסה במה שיש לו ויכבד אשתו ובניו יותר ממה שיש לו, שהם תלוים בו והוא תלוי במי שאמר והיה העולם (חולין פ"ד ע"ב). ב. בריאות הנשמה, וזה קשה מן הראשון. כי בדרך כלל הילדים נוטים אחרי הדברים החמריים ונמשכים אחריהם, ולכן צריך הבנה גדולה מצד ההורים לדעת איך להטותם לדרך הנכונה. וראשית כל להשריש בלבם הרך את האמונה הטהורה והצרופה בבורא העולם ומנהיגו יתב"ש. וכן להסביר להם ולהחדיר בהם החיבה והחשיבות שיש בקיום המצוות, וכדברי רז"ל שאמרו במתק לשונם, קטן היודע לדבר אביו מלמדו תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב, ושמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד (סוכה מ"ב ע"א). ורצונם ז"ל להורות שילמדו חשיבות קיום המצוות וייחוד ה' יתב"ש. וכמו כן על ההורים לפקוח עין ולהקפיד מאד שילדיהם לא יתרועעו ולא יתחברו ולא יבואו בחברת ילדים אחרים שחנוכם והשקפותיהם בענייני אמונה ודת וקיום המצוות אינן זהות לחנוכם והשקפותיהם של ילדיהם.
ואין צריך לומר שלא למסור אותם בידי מורים חסרי אמונה ופורקי עול תורה ומצוות, לפי שכל מה שרואים ושומעים מהם נחרת בזכרונם ונקלט בתת הכרתם, ונמצא שההורים עצמם מביאים את ילדיהם לידי חטא ומכשול. וכבר אמרו רז"ל שהמחטיא את האדם עונשו גדול יותר מן ההורגו (במדב"ר פכ"א ד', תנחומא פנחס ד'). ואין ספק שהורים אלה עתידים ליתן את הדין על כל עבירה שיעשו בניהם בעתיד, וגדול עונם מנשוא. ולכן על ההורים למסור את הפקדון היקר שחננם יוצר הכל יתב"ש לידי מורים בעלי מדות טובות, יראי שמים ובעלי אמונה המקיימים מצוות התורה וחוקיה, שהשכלתם קשורה באמונתם ויראתם קודמת לחכמתם.
תכלית הדברים. האיש החפץ חיים בזה ובבא, ורוצה לרוות נחת מילדיו ולראות ברכה בעמלו, אל ילוזו מנגד עיניו הדברים האמורים למעלה, אשר תמציתם חנוך הבנים לפי תוה"ק הכתובה והמסורה שהיא הערובה היחידה שתוכל לשמור עליהם מפני כל רוחות זרות המנשבות ברחובות ומשתוללות בחוצות, ורק היא תנחה אותם בדרך טובה ונכונה, ותשפיע עליהם חיי אושר וטוהר. ובקיום מצוותיה הישרים טמון סוד כח העמידה וההתנהגות נגד כל זרם עכור ונחשול בלתי רצוי, וכדברי החכם מכל אדם באמרו יסר בנך וינחך ויתן מעדנים לנפשך (משלי כ"ט י"ז).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













