ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- לימודי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
ורבותנו הקדושים הודיעונו ברוח קדשם באמרם, רבי יודן אמר משמיה דידיה, בשר ודם יש לו פטרון, אם באת עליו עת צרה אינו נכנס אצלו פתאום, אלא בא ועומד לו על פתחו של פטרונו, וקורא לעבדו או לבן ביתו, והוא אומר איש פלוני עומד על פתח חצירך, שמא מכניסו שמא מניחו, אבל הקב"ה אינו כן, אם בא על אדם צרה לא יצווח לא למיכאל ולא לגבריאל, אלא לי יצווח ואני עונה לו מיד, הה"ד כל אשר יקרא בשם ה' ימלט (ירושלמי ברכות פ"ט ה"א). ורצונם ז"ל להורות בזה, שעל האדם לפנות בכל בקשותיו ודרישותיו רק אליו יתב"ש, שהוא האל המושיע ואין זולתו. אבל לבקש ממלאכי עליון שילמדו עליו זכות, או שימליצו טוב עליו בפני יוצר הכל ב"ה, אין כל איסור בזה (ראה שו"ת הרשב"א ח"א ס"י תי"ג, פחד יצחק אות צ', צרכיו, עש"ב).
אמנם הן בעון, רבים מהמון העם הפתאים ובפרט הנשים, נפתים לקול יצרם הרע, ובצר להם דורשים במכשפים ובכותבי קמיעות, וגם על דלתי נכרים יתדפקו, ובילדי נכרים ישפיקו. ובדמיונם התועה והכוזב, חושבים למצוא אצלם פורקן והצלה למועקותיהם, ואינם יודעים את האמת הפשוטה והברורה, שכל מעשה הכשפים והקסמים והקמיעות הבל המה ואין בם מועיל, ואת כולם ישא רוח יקח הבל. ולא רק שאין בהם תועלת אלא שגורמים נזקים חמורים לגוף ולנפש, שהורסים הגוף ומטמאים הנפש. ורק בשביל פקוח נפש, או מחלה שבאה ע"י כשפים, התירו הפוסקים ז"ל להשתמש בכשפים (שו"ת מהרש"ל סי' ג', ועיין שו"ת דבר שמואל למהר"ש אבוהב ז"ל סי' שנ"ט). וכל אלה העוסקים בכשפים ובקמיעות והנוהים אחריהם, כל חייהם מלאי צער ומרורים, דמיונות ופחדים מקול עלה נדף, וסופם יעלו חרס בידם וינחלו אכזבה ומפח נפש. וקבלה בידנו מהקדמונים נו"ן, שכל אלה שעסקו בכשפים ובקמיעות אחריתם מרה כלענה, כליון עינים ודאבון נפש רח"ל, וצאצאיהם כיוצא בהם, שגם הם לא תהיה דרכם סוגה בשושנים, וכמ"ש בס"ח סי' ר"ה וע"ש עוד בסי' תתשע"ג.
וברור הדבר שכל זה נובע מחסרון אמונה והעדר בטחון ברופא כל בשר ומפליא לעשות יתב"ש. שבמקום לשוב בתשובה שלימה מכל חטאות האדם, ולהתפלל מקירות לב לפניו יתב"ש ובודאי שהתשועה לא תאחר לבוא, פונים אל רהבים ושטי כזב הם המכשפים וכותבי הקמיעות כאילו הם ביכולתם להביא ארוכה ומרפא למחלותיהם הגופניות והנפשיות. וכמ"ש רבינו הקדוש הרמב"ם זיע"א, וז"ל ודברים האלו כולם דברי שקר וכזב הם וכו', ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להמשך בהבלים אלו ולא להעלות על לב שיש תועלת בהם וכו', כל המאמין בדברים האלו וכיוצא בהם ומחשב בלבו שהם אמת ודבר חכמה, אבל התורה אסרתם, אינו אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתם שלימה, אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת ידעו בראיות ברורות שכל אלו הדברים שאסרה תורה אינם דברי חכמה אלא תהו והבל שנמשכו בהם חסרי הדעת ונטשו כל דברי האמת בגללן, ומפני זה אמרה תורה כשהזהירה על כל אלו ההבלים תמים תהיה עם ה' אלהיך, עכ"ל (הלכות עכו"ם פי"א הט"ז).
ואעפ"י שאמרו רבותינו הקדושים ז"ל למה נקרא שמם כשפים, שמכחשים פמליה של מעלה (חולין ז' ע"ב, סנהדרין ס"ז ע"ב), אין הכונה שהכשפים יכולים להרע או להיטיב ח"ו נגד רצונו יתב"ש, שזה בהחלט גמור שלא, כי מה שנגזר על האדם מאתו יתב"ש, לטוב או למוטב, אין שום כח בעולם שיוכל לשנותו אפילו כמלוא נימא, אלא כונתם ז"ל באמרם פמליא של מעלה היינו הטבע שהקב"ה יתב"ש ברא ונתנו בכח חקות השמים וצבאם שהם השרים הממונים על הדברים הטבעיים. וכמ"ש רז"ל אין לך כל עשב ועשב מלמטה שאין ממונה עליו מלמעלה ששומר אותו ומכה אותו ואומר לו גדל (זוה"ק בהשמטות ח"א). והכשפים משנים הדברים הטבעיים, ורצונם ז"ל לומר שהכשפים יכולים להזיק לאדם שעל פי הטבע צריך להיות בריא וכדומה, וגם זה בגזרתו יתב"ש שנתן כח לכשפים לכך, אבל אם רצונו יתב"ש שאדם זה יהיה בריא וכדומה אין שום כח בעולם שיוכל להזיק לו לא בעליונים ולא בתחתונים כלל ועיקר (הרשב"א הבי"ד הרב הכותב שם בחולין, הרב בן יהוידע שם בסנהדרין, שו"ת הריב"ש ס"י צ"ב).
תכלית הדברים. הרוצה לחיות חיים בריאים שקטים שלוים ושאננים, נטולי הזיות ודמיונות, אל יאמין בשוא נתעה של הכשפים והקמיעות, כי כולם שוא ודבר כזב, ויאמין באמונה שלימה ברבון כל המעשים אדון הכל ברוך הוא, שמידו הכל ובידו הכל. ובמצוקתו יפנה אליו כי קרוב הוא לכל קוראיו באמת, יתב"ש לעולמי עולמים ולנצח נצחים, ומרומם על כל ברכה ותהלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
