ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל האן זצוק"ל
אולם האיש השלם במדותיו ובדיעותיו מוצא תמיד את הדרך הנכונה, מספק לגוף את צרכיו ההכרחיים, ואינו מענגו ומעדנו פרט לשבתות וימים טובים, וגם בהם לא יותר על המדה, ביודעו נאמנה שתענוגי העולם הבל המה ואין בם מועיל, וכן מגרעותיו ומגבלותיו של הגוף הגשמי. והתועלת מזה היא כפולה,א. טהרת שכלו.ב. בריאות גופו. ביאור הדברים:
א. ברור הדבר שרבוי המאכלים והתענוגות, מעיבים ומחשיכים אור השכל, וגורמים להתעבותו והאפלתו, וההתנזרות מהם גורמת להזדכות השכל וטהרתו. וכאמרם ז"ל ברוח קדשם, ואם לא זכה אדם לבקש רחמים על דברי תורה שיכנסו לתוך מעיו, מ"מ יבקש רחמים על אכילה ושתיה יתירה שלא יכנסו לתוך מעיו, שנאמר הנה צרפתיך ולא בכסף בחרתיך בכור עוני (ישעיה מ"ח), מה כור זה אפילו אתה נותן בו כל העצים שבעולם הרי זה שורפן ומפסידן, כך גרונו של אדם אפילו אתה נותן בו כל אכילות יפות שבעולם הוא בולען ומפסידן (תדא"ר פרק כ"ו, וראה תוספות כתובות ק"ד ע"א ד"ה לא נהניתי, שמכאן המקור לדבריהם ע"ש). ורצונם ז"ל להורות בזה, שאדם שלא זכה לידיעת והבנת התורה, יגביר השכל על החומר, וזה אומרם יבקש רחמים על אכילה ושתיה יתירה שלא יכנסו לתוך מעיו, כי הם המטמטמים את אור השכל הבהיר, ואז יזכה לדעת עמקי התוה"ק וסוד תעלומיה (ראה הרב מאורי אש שם בתדא"ר אות סמ"ך, ובספר מגיד מישרים למרן הקדוש זיע"א, פרשת לך לך, וא"ו ע"א ד"ה ליל שבת, ע"ש).
ב. האיש המרגיל את עצמו ואת בני ביתו למדת ההסתפקות, חי לו חיי אושר ושלוה, כי אינו שואף להיות כאחרים המבלים ימיהם באכילה ושתיה ותענוגים, המניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה, ואינו נושא את עיניו ללמוד ממעשיהם, ואדרבא בז להם בלבו, שהם חיים בשביל לאכול, והוא אוכל בשביל לחיות, וכאמרם ז"ל איזהו עשיר השמח בחלקו (אבות פ"ד). ולדאבון הלב בתקופתנו זאת רבת ההפקרות, רוב ההמון ובפרט הנשים שדעתן קלה, נפתים לעצת יצרם הרע, שכל מגמתו רק לטפח הגוף לענגו ולדשנו כאילו הוא העיקר, והנשמה הנצחית שהיא העיקר באמת נזנחת עזובה ושכוחה כאילו אינה קיימת במציאות כלל, וכל העמל והיגיעה בימים ובלילות רק לספק תאות הגוף החולף והבלה ולמלא כל דרישותיו. אין ספק שזאת תוצאה של חסרון ידיעה וריקנות פנימית המביאים את האדם להפוך העיקר לטפל והטפל לעיקר, וגורמים לאשליה עצמית. ה' הטוב יכפר בעדם כי לכל העם בשגגה.
תכלית הדברים, האיש החפץ חיים בזה ובבא, והדואג באמת לטובת נפשו וגופו, יחנך עצמו ואת אנשי ביתו להסתפק במועט, ולא יבזבז הזמן היקר באכילה ושתיה וצבירת הון, ושאר צרכי הגוף, ומגורים בעליות מרווחים ומשכנות מבטחים, שכל זה הבל וריק. ואל ילוזו מנגד עיניו דברי רבותנו הקדושים הנ"ל הנאמרים באמת מפי נביא האמת והצדק, ובזה ימצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם.
"בזאת התורה" - איזו תורה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הלכלוך הקדוש
"עין במר בוכה ולב שמח"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
