ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
דבר ידוע שיש שלשה סוגים במשגל:א. לקיים מצות פריה ורביה.ב. משום רפואה.ג. תאוה בהמית (הראב"ע ז"ל, ויקרא י"ח כ', פסוק ואל אשת עמיתך, ועיין הראב"ד ז"ל בספר בעלי הנפש שער הקדושה דף קט"ז, ד"ה ועתה יש עלינו לדעת, מ"ש בענין זה עש"ב). ביאור הדברים:
א. חסידי עליון הקדושים מבטן ומהריון רואים בזה כאדם הפורע את חובו לקיים מצות פו"ר, ללא כל תערובת של מחשבה זרה או תאוה גשמית, ואין אצלם הבדל בין מצוה זו לשאר מצוות התורה שלכולם מטרה אחת ויחידה, לעשות רצונו יתב"ש ולקיים מצוותיו הישרים. אולם ברור הדבר שרק יחידי סגולה שבדור זוכים להגיע לדרגא רמה זו ע"י הכנעת החומר תחת הצורה, והגברת הצורה על החומר, ובקדושתם הגיעו למסקנא האמיתית שכל קניני ועניני העוה"ז הגשמיים הבל ורעות רוח, ואינם אלא אמצעי לתכלית שהיא עבודתו יתב"ש. ובעצם, תכלית הנשואין בשביל קיום המין, ולכן לא מברכים שהחיינו על הנשואין (שו"ת מוהריק"ו שורש קכ"ח, הלק"ט ח"א סי' זאיין).
ב. גוף האדם מטבעו מלא לחות, ואם תתרבה הלחות, ירגיש גופו כבד ותנועותיו כבדות. ולכן בכדי להקל הלחות מן הגוף, יש צורך במשגל בתור רפואה, שיהיה בריא בגופו לעבודת בוראו יתב"ש (ראה הרמב"ם ז"ל הלכות דעות פ"ג ה"ב, וכן כשיבעול וכו').
ג. יש בני אדם מגושמים שכל מטרתם בזה למלאות הנאתם הגשמית ותאותם הבהמית.
והנה ידוע מ"ש שהמע"ה אל תתן לנשים חילך (משלי ל"א ג'). להורות שרבוי המשגל מתיש כח האדם ובריאותו הגופנית מתרופפת וכ"ש הרוחנית. ובכ"ז התשוקה והתענוג הרגעיים מסנורים עיני שכלו, לבל יתבונן בנזק העצום שגורם לעצמו בעטים. ולו יהיה מתאפק ומתגבר על יצרו, היה מרויח בריאות גופו וטהרת נפשו (ראה הרמב"ם שם פ"ד הי"ט). והיות ותאות בשרים היא הגורם הראשי לכל עון ולכל חטאת, ובלימתה וריסונה היסוד הראשוני לקדושת כל מעשה, ובפרט כשהדבר שהוא כשלעצמו מותר שמתגברת בו התאוה ביתר שאת ומתעטפת במעטה של היתר והאדם עלול להתפתות ולהלכד במלכודת אשר פרשה לרגליו, לכן הרוצה להנצל ממנה, עליו להתעמק במחשבות טהורות ויזכור דברי רז"ל שאמרו קדש עצמך במותר לך (יבמות כ' ע"א), כלומר להתנהג בקדושה ופרישות גם בדבר המותר לך, ולא להיות נבל ברשות התורה, כהגדרת רבינו הרמב"ן זלה"ה (ויקרא י"ט א'). וישים נגד עיניו תמיד מאמרם ז"ל, אבר קטן יש לו לאדם, משביעו רעב, מרעיבו שבע (סוכה נ"ב ע"ב). ויכיר הגבול המותר לו, לבל ישחית נפשו וישפילה לדרגת בהמה.
ומכלל הזהירות, לקיים מ"ש רז"ל עונתם של ת"ח מליל שבת לליל שבת (כתובות ס"ב ע"ב). ולאו דוקא ת"ח, אלא כל אחד רשאי לעשות עצמו ת"ח לענין זה (ראה לח"מ הלכות דעות פ"ה ה"ד). וכמו כן, יש ימים שאסורים במשגל, פרט לליל טבילה שאם חל בהם ליל טבילתה מותר, והם שני לילות של ראש השנה, ליל שמיני עצרת, ליל שבועות, ליל ראשון של פסח (ראה הבאה"ט או"ח סי' ר"מ סק"ד).
כלל הדברים, האיש החפץ חיים בזה ובבא, אל ילוזו מנגד עיניו דברי רבותינו הקדושים ואזהרותיהם הנאמנות, ויתגבר על יצרו לכבוד יוצרו יתב"ש, וירסן התאוה הגשמית והתשוקה הרגעית, ההורסת בריאות גופו ושלימות נפשו. וכבר הודיעונו ז"ל שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו (ע"ז ג' ע"א). ותכלית הכל שיהיו כל מעשיו לשם שמים.
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
איך עושים קידוש?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
