ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
דבר ידוע שיש שלשה סוגים במשגל:א. לקיים מצות פריה ורביה.ב. משום רפואה.ג. תאוה בהמית (הראב"ע ז"ל, ויקרא י"ח כ', פסוק ואל אשת עמיתך, ועיין הראב"ד ז"ל בספר בעלי הנפש שער הקדושה דף קט"ז, ד"ה ועתה יש עלינו לדעת, מ"ש בענין זה עש"ב). ביאור הדברים:
א. חסידי עליון הקדושים מבטן ומהריון רואים בזה כאדם הפורע את חובו לקיים מצות פו"ר, ללא כל תערובת של מחשבה זרה או תאוה גשמית, ואין אצלם הבדל בין מצוה זו לשאר מצוות התורה שלכולם מטרה אחת ויחידה, לעשות רצונו יתב"ש ולקיים מצוותיו הישרים. אולם ברור הדבר שרק יחידי סגולה שבדור זוכים להגיע לדרגא רמה זו ע"י הכנעת החומר תחת הצורה, והגברת הצורה על החומר, ובקדושתם הגיעו למסקנא האמיתית שכל קניני ועניני העוה"ז הגשמיים הבל ורעות רוח, ואינם אלא אמצעי לתכלית שהיא עבודתו יתב"ש. ובעצם, תכלית הנשואין בשביל קיום המין, ולכן לא מברכים שהחיינו על הנשואין (שו"ת מוהריק"ו שורש קכ"ח, הלק"ט ח"א סי' זאיין).
ב. גוף האדם מטבעו מלא לחות, ואם תתרבה הלחות, ירגיש גופו כבד ותנועותיו כבדות. ולכן בכדי להקל הלחות מן הגוף, יש צורך במשגל בתור רפואה, שיהיה בריא בגופו לעבודת בוראו יתב"ש (ראה הרמב"ם ז"ל הלכות דעות פ"ג ה"ב, וכן כשיבעול וכו').
ג. יש בני אדם מגושמים שכל מטרתם בזה למלאות הנאתם הגשמית ותאותם הבהמית.
והנה ידוע מ"ש שהמע"ה אל תתן לנשים חילך (משלי ל"א ג'). להורות שרבוי המשגל מתיש כח האדם ובריאותו הגופנית מתרופפת וכ"ש הרוחנית. ובכ"ז התשוקה והתענוג הרגעיים מסנורים עיני שכלו, לבל יתבונן בנזק העצום שגורם לעצמו בעטים. ולו יהיה מתאפק ומתגבר על יצרו, היה מרויח בריאות גופו וטהרת נפשו (ראה הרמב"ם שם פ"ד הי"ט). והיות ותאות בשרים היא הגורם הראשי לכל עון ולכל חטאת, ובלימתה וריסונה היסוד הראשוני לקדושת כל מעשה, ובפרט כשהדבר שהוא כשלעצמו מותר שמתגברת בו התאוה ביתר שאת ומתעטפת במעטה של היתר והאדם עלול להתפתות ולהלכד במלכודת אשר פרשה לרגליו, לכן הרוצה להנצל ממנה, עליו להתעמק במחשבות טהורות ויזכור דברי רז"ל שאמרו קדש עצמך במותר לך (יבמות כ' ע"א), כלומר להתנהג בקדושה ופרישות גם בדבר המותר לך, ולא להיות נבל ברשות התורה, כהגדרת רבינו הרמב"ן זלה"ה (ויקרא י"ט א'). וישים נגד עיניו תמיד מאמרם ז"ל, אבר קטן יש לו לאדם, משביעו רעב, מרעיבו שבע (סוכה נ"ב ע"ב). ויכיר הגבול המותר לו, לבל ישחית נפשו וישפילה לדרגת בהמה.
ומכלל הזהירות, לקיים מ"ש רז"ל עונתם של ת"ח מליל שבת לליל שבת (כתובות ס"ב ע"ב). ולאו דוקא ת"ח, אלא כל אחד רשאי לעשות עצמו ת"ח לענין זה (ראה לח"מ הלכות דעות פ"ה ה"ד). וכמו כן, יש ימים שאסורים במשגל, פרט לליל טבילה שאם חל בהם ליל טבילתה מותר, והם שני לילות של ראש השנה, ליל שמיני עצרת, ליל שבועות, ליל ראשון של פסח (ראה הבאה"ט או"ח סי' ר"מ סק"ד).
כלל הדברים, האיש החפץ חיים בזה ובבא, אל ילוזו מנגד עיניו דברי רבותינו הקדושים ואזהרותיהם הנאמנות, ויתגבר על יצרו לכבוד יוצרו יתב"ש, וירסן התאוה הגשמית והתשוקה הרגעית, ההורסת בריאות גופו ושלימות נפשו. וכבר הודיעונו ז"ל שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו (ע"ז ג' ע"א). ותכלית הכל שיהיו כל מעשיו לשם שמים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.













