ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
דבר ידוע שיש שני סוגים באנשים.א. יש אדם חדור אמונה תמימה ובטחון מלא בצור כל העולמים יתב"ש, שעבד וטרח לתקן מידותיו, לשפר מעשיו, ולטהר מחשבותיו, והצליח להגיע לדרגה נעלה ששכלו ישלוט על רגשותיו. כתוצאה מזה, שוקל כל פעולה בפלס החכמה ובכור התבונה, רואה למרחוק את הפרי שהפעולה ההיא עלולה להניב, אם הוא מר או מתוק, ואח"כ מחליט לעשות או לחדול,ב. יש אדם חסר אמונה ובטחון, עצלן, וכל פעולותיו בלתי שקולים, והשיקול היחידי המנחה אותו, הוא ההנאה הרגעית והסיפוק העכשוי.
והנה אם נתבונן בשני הסוגים הנ"ל, יתברר לנו שהסוג הראשון, לבו מלא תמיד שמחת חיים וחדות יצירה, מאושר ושמח בחלקו בין אם הוא רב או מעט, לא סובל משעמום ומעודף זמן. ואילו הסוג השני, אכול יאוש ומרירות, אין לו סיפוק אמיתי והנאה בחיים, סובל משעמום ומעודף זמן. והסיבה לכך היא פשוטה: הסוג הראשון מעסיק את שכלו בלימוד התוה"ק לדעת צפונותיה ולחשוף תעלומיה, ומנצל כל שעה פנויה להגות בה, בהלכה, באגדה, מוסר, מחקר וכו', ובה מוצא שעשוע לנפשו ומרגוע לגופו, וחייו מלאי תוכן אמיתי, עשירי מחשבה, נטולי שעמום, ונעדרי ריקנות פנימית, ובפרט בשבתות ובחגים שכולם קדש לתורה ולתעודה.
הסוג השני, שהוא רחוק מהתורה, מרגיש בנפשו פער עמוק של שממון רוחני, ותהום עמוקה של ריקנות פנימית. ובכדי להשקיט את מצפונו המעיק עליו, ונשמתו הדורשת מזונה הרוחני, מחפש לו כל מיני תחליפים מלאכותיים כגון בילויים, משחקים, קולנוע, תיאטרון, כדור רגל וכדומה. והוא לא יודע שהוא דומה למכבה האש בנפט, כי ברור הדבר ששום תחליף מלאכותי לא ימלא את מקום החפץ המקורי, כשם ששושנה מלאכותית לא יכולה לבוא במקום השושנה המקורית האמיתית בשום פנים ואופן. ומלבד כל האמור, שאין תחליפים מלאכותיים מהוים מזון רוחני כלל אלא שעוד גורמים הרס רב ונזק עצום לגוף ולנשמה, כי התוצאות השליליות היוצאות מהקולנוע או התיאטרון, הן שתים.א. חינוך גרוע לנוער, אשליה עצמית והפלגה לעולם הדמיון וההזיה למבוגר.ב. האיסורים הרבים וכבדי המשקל הטמונים בחובם. ביאור הדברים:
א. ברור כשמש שבמשך כל השנים מאז הופעת הקולנוע והתיאטרון על פני האדמה אין אף אדם אחד בכל העולם, שהתחנך לדרך טובה, או חזר בתשובה על ידם. ואדרבה לומדים מהם איך להיות פושעים מקצועיים ועבריינים מושלמים, בחשבם אם הראשונים נכשלו במזימתם, הם ישכללו השיטה ויתכננו היטב את צעדיהם ולא יכשלו. וכך הולך הנוער ומתדרדר לתהום החטא והפשע. וא"א לתאר או לשער את החינוך השלילי והנפשע שמקבל הנוער באמצעות הקולנוע והתיאטרון שחודר עמוק להכרתו ונשאר חרות בתת הכרתו למשך שנים רבות, וכן הנזק העצום הנגרם לחברה האנושית על ידי כך, נזק מוסרי גופני וכספי. והדברים מובנים וברורים לכל המודה על האמת.
ב. עצם הישיבה במקומות הנ"ל, יש בה משום מושב לצים, כמבואר בדברי רבותינו הקדושים ז"ל (ע"ז י"ח ע"ב). ועון זה חמור עד מאד, כי הוא ראשית לכל עון ולכל חטאת, וזה נוסף על איסורים אחרים הנלוים אליהם, כגון תערובת אנשים ונשים, הסתכלות בעריות, גרוי יצרים, ועוד, ועל כולם עון ביטול תורה. ומכאן התוצאה הבלתי נמנעת שהאדם המבקר במשחקים הנ"ל, מטמא את נשמתו, ומעור עיני שכלו, ופוגם את מחשבתו, שהן יסוד ושורש כל הבנין הגשמי והרוחני שעליו מושתת האדם. הדברים האמורים כחם יפה גם לגבי משחק כדור רגל, ולבאים לחזות במשחק, וזה אפילו אם המשחק בחול, שאם מתקיים המשחק בשבת ח"ו יש עון נוסף של חילול שבת, כולל אלה הבאים רק לראות, ורז"ל כבר הזהירונו ע"ז, באמרם: טור שמעון חרב על ששיחקו כדור בשבת (ירושלמי תענית פ"ד ה"ה, תוספתא שבת פ"י י"א, ראה המפרשים שם בתענית שי"מ על ששיחקו בחול ע"ש).
הרעיון הנ"ל הודיעונו רז"ל במשפטים קצרים כדרכם בקדש, באמרם: זקני עמי הארץ כל זמן שמזקינים דעתם מטרפת עליהם, זקני ת"ח כל זמן שמזקינים דעתם מתישבת עליהם (סוף קנים, שבת קנ"ב ע"ב). והדברים פשוטים. כי זקני ע"ה, הריקנות הפנימית מביאה אותם לידי שעמום וטרוף הדעת. וזקני ת"ח מלאים חכמה ודעת ולכן אינם יודעים כלל מה זה שעמום. ואולי גם לכונה זאת ירמזון דבריהם ז"ל באמרם: אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש, אם אבן הוא נמוח ואם ברזל הוא מתפוצץ (סוכה נ"ב ע"ב).
תכלית הדברים, כי האיש החפץ חיים בזה ובבא, חיים מאושרים מלאי תוכן מקורי אמיתי נטולי שעמום ונעדרי יאוש בעוה"ז, וחיים נצחיים לעולם הבא, יתרחק מן הכיעור ומן הדומה לו, הכולל קולנוע, תיאטרון, כדור רגל וכדומה, שכולם הבל ורעות רוח ומעשה תעתועים, וכולם מוסיפים שמן על מדורת השעמום, כבורח מן הפח ונופל בפחת. ובמקומם ירגיל את עצמו ללמוד התוה"ק הרחבה מני ים ומאירה עיני האדם באוצרותיה המלאים כל טוב יקר ונעים, וישתדל לפי כוחו לרדת לעמקי סתריה ולהבין נעימות אמריה, כי רק בזה ימצא האדם מרגוע וסיפוק נפשי ושלוה רוחנית אמיתית. וגם אם בהתחלה יכבד עליו הדבר כדרך כל ההתחלות, אם יתגבר ויתמיד בלימודה בכל זמנו הפנוי, אין ספק שבמשך תקופה קצרה יחסית, יווכח בשינוי לטובה בגופו ובנפשו, ויראה פלאות בעזרתו יתב"ש לדור דורים ולנצח נצחים.
* מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר, להזמנות: 5244664 050.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













