ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
הנושא הזה מסתעף ומתפצל לשלשה ראשים יסודיים, והם:א. יצירת החוקים.ב. מינוי השופטים ואישיותם.ג. מהירות המשפט ויעילות ביצועו. הרי הסבר הדברים בצורה תמציתית.
א. יצירת החוקים. דבר ידוע שהמוסד המחוקק כעת בכל ארצות תבל הוא הממשלה. אולם יש ממשלה הדואגת לטובת אזרחיה ולתועלתם הבריאותית הגשמית והרוחנית, המחוקקת חוקים ברורים ובהירים שמטרתם להציל עשוק מיד עושקו, או למנוע התדרדרות מוסרית לתהום הפשע התועבה והזמה, או לבלום חיי הוללות והפקרות בכל השטחים, וכדומה. חוקים כאלה מצביעים על מגמה ברורה שהממשלה שמה לנגד עיניה רק טובת הציבור ובריאותו בגוף וברוח כאמור. לעומת זה, יש ממשלה שכל כונתה רק לטובתה היא, וחוקיה נועדו לנצל את האזרח ולדכאו ולשעבדו בגוף וברוח, באמצעות חוקי און שדופות קדים, וכן ע"י ניסוח מעורפל שאפשר לפרשו להקל או להחמיר, הכל לפי רוחה בזמן הצורך. טבעי הדבר שחוקי אנוש כנ"ל עלולים להשתנות או להתבטל כליל בהתאם למצב החדש שיווצר וכן בכדי להתאימם לפי הזמן והתקופה.
ב. מינוי השופטים ואישיותם. יש ממשלה שממנה שופטים הגונים וראויים לתפקידם הממלאים את חובתם ללא משוא פנים וכל מטרתם לשרת הציבור בצדק וביושר. ויש ממשלה שממנה שופטים מאנשי שלומה בכדי להפיק מהם תועלת לצרכיה האישיים או האנוכיים. ולא רק שאינם הגונים וראויים לתפקידם, אלא יש שלפעמים קופה של שרצים תלויה להם מאחוריהם, מפאת עברם הבלתי נקי.
ג. מהירות המשפט ויעילות ביצועו. בשטח זה של עינוי הדין, כמעט כל בתי משפט בארצות תבל שוים בזה. יש משפטים פליליים או אפילו שבין אדם לחבירו שנמשכים ונסחבים חדשים ואפילו שנים רבות, עד שבזמן פסק הדין, אבד העונש את ערכו ואת כח ההרתעה שלה נועד. וכ"ז בטענה דמיונית של מיצוי הצדק עד תום, בו בזמן שסיבת הסחבת אחרת לגמרי ואין לה ולא כלום עם הצדק והיושר. ובאמת הדימוקרטיא המזוייפת מתגלית כאן בכל מערומיה ותככיה, והמשכיל יבין.
עד כה דברנו ביצירת חוקי העמים וסדרי משפטיהם. הבה נראה איך שלשת הדברים הנ"ל מתגשמים ומתבטאים אצל עם ישראל.
א. יצירת החוקים. ראשית, חוקי ישראל הם חוקים אלהיים ואינם חוקי אנוש, אלא מקורם טהור מהמחוקק העליון יתב"ש הנכבד והנורא שקבעם בתוה"ק ולא חלו בם ידים. ולכן תמצא בהם תשובה לכל שאלה המתעוררת בכל זמן ובכל תקופה. כי קורא הדורות מראש יתב"ש כלל מה שהיה ועתיד להיות בתוך האוצר היקר והנשגב של תוה"ק.ב. אין בהם שינוי ותמורה לעולמי עד.ג. תיקון החברה המדינית וסדרי חייה לחיות חיי קדושה וטהרה, חיי מוסר נעלים, חיי זוהר אושר ושלוה עילאיים.ד. כל תכליתם רק לטובת האדם ולתועלתו בזה ובבא.
ב. מינוי השופטים ואישיותם. רבותינו הקדושים הודיעונו שכל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נוטע אשירה בישראל (סנהדרין ז' ע"א). ולכן נדרשים הרבה תנאים לשופט בישראל. צריך להיות איש מורם מעם, בעל ידע רב במקצועות התורה, מוכתר במדות תרומיות, נקי מכל רבב ופגם, ועל הכל שתהיה יראתו קודמת לחכמתו. וכך ההלכה קובעת בזה שבעה תנאים:א. חכם.ב. עניו.ג. ירא ה'.ד. שונא ממון.ה. אוהב את האמת.ו. אהוב לבריות.ז. בעל שם טוב (הרמב"ם הלכות סנהדרין פ"ב ה"ז, מרן בחו"מ סי' ז' סי"א). שבעה דברים אלו כוללים בתוכם כל המעלות והמדות הטובות, שכל אדם ישר שואף ומשתוקק להשיגם.
ג. מהירות המשפט ויעילות ביצועו. רבותינו הקדושים הודיעונו ברוח קדשם, באמרם חרב בא לעולם על ענוי הדין, (אבות פ"ה מ"ח). פירוש הדבר, שהשופטים יודעים להיכן הדין נוטה, ומעכבים פסק הדין, וכן אחר שפסקו הדין צריך לבצע הפס"ד תכף ללא דיחוי, אחרת הרי זה בכלל ענוי הדין (סנהדרין ל"ה ע"א). וההלכה קובעת שדיני ממונות, גומרים בו ביום בין לזכות בין לחובה, ודיני נפשות, גומרים בו ביום לזכות, וביום שלאחריו לחובה (הרמב"ם שם פי"א ה"א, וראה פי"ב ה"ד). ולכן אין דנים דיני נפשות בערב שבת ויו"ט, שמא יתחייב וא"א להורגו למחר, ואסור לענות דינו ולהניחו עד אחר השבת (הרמב"ם שם פי"א ה"ב). ואין הכוונה בזה להיות פזיזים ח"ו לפסוק הדין מהר בלי שקול הדעת ובלי התבוננות והתעמקות בכל צדדי החיוב והשלילה של הנדון, שזה בגדר עוות הדין ויצא משפט מעוקל ח"ו, אלא הרצון בזה שלא לסחוב המשפט יותר מדי ע"י תהליכים פורמליים, או ע"י טענות שוא ומדוחים של העורכי דינים האומרים לרע טוב ולטוב רע, שמים אור לחשך, וחשך לאור, כנהוג בבתי משפט של שאר העמים. אלא שופטי ישראל הפוסקים את הדין עפ"י תוה"ק, ומתנהגים עפ"י הוראותיה בכל אורחותיהם והליכותיהם, משתדלים עד כמה שאפשר להקל את סבלם של בעלי הדין שלא לענות את הדין ח"ו. וכן לדון דין אמת לאמיתו, וכמ"ש רז"ל כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת, מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית, (שבת יו"ד ע"א). כי הוא יתב"ש ברא העולם, והדן דין אמת לאמיתו מקיים אותו ע"י משפט צדק.
תכלית הדברים, עלינו לשבח לאדון הכל יתב"ש שהבדילנו מן התועים, ובחר בנו מכל העמים, ונתן לנו תורת אמת שהיא תורה שבכתב, וחיי עולם נטע בתוכנו שהיא תורה שבע"פ, וצונו לשמור מצוותיו חוקותיו ומשפטיו לטוב לנו כל הימים.
הערה. רבותינו בעלי התוספות שם בשבת כתבו בד"ה דין אמת לאמיתו, לאפוקי דין מרומה, ע"כ. וכונתם ז"ל פשוטה לתרץ הכפל "אמת לאמיתו". וע"ז תרצו בקצרה לאפוקי דין מרומה, כלומר אם הדיין יודע שהעדים משקרים, לא יאמר אפסוק הדין על פי עדותם והקולר יהיה תלוי בצוארם, אלא יפסוק הדין על פי האמת הנראית לו, וכמ"ש בש"ס שבועות ל' ע"ב ע"ש. וזהו דין אמת. וכן שלא יטה הדין בשו"א. וזהו לאמיתו. וכן מבואר בדבריהם ז"ל בפ"ק דב"ב ח' ע"ב ד"ה אמת לאמיתו ע"ש. ועיין בשו"ת הרא"ש ז"ל כלל ק"ז ד"ה עוד שאלת הרבה שאלות ע"ש. ואכמ"ל.
שתי דקות על בדיקת חמץ
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הלכות שטיפת כלים בשבת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך ללמוד גמרא?
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מדוע ראש השנה זכה להיות שני ימים וכיצד מתנהלים בחג כזה?
ניסוך מים: איך שמחים גם בדרך ליעד?
איך עושים קידוש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
