ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
"אלה" בלי וו החיבור, שונה מאלה שקדמו לו ולא נכלל עמהם, שהיו הדורות שלפניו מכעיסים בדברים שבין אדם לחברו יותר מאשר בדברים שבין אדם למקום, כי "מלאה הארץ חמס", על כן גם לא היתה כפרה להם עד שהקב"ה הביא עליהם מבול.
בשני תחומים על האדם להיות ישר כפי שהאלקים עשאו. בדברים שבין אדם למקום ובדברים שבין אדם לחברו. המקפיד על דברים שבין אדם לחברו - ראוי הוא לתואר צדיק, כנאמר אצל אברהם: "כי ידעתיו למען יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". והמקפיד להיות ישר בדברים שבין אדם למקום - ראוי לתואר תמים. כנאמר: התהלך לפני והיה תמים.
נח חי בשני תקופות, לפני המבול ואחריו. הדור שלפני המבול היה כאמור לקוי ביותר בדברים שבין אדם לחברו ואילו הדור שאחרי המבול, חיפש לעשות לעצמו שם ע"י מגדל שראשו מגיע לשמים, לעשות מלחמה עם צבא - מעלה.
שבחו של נח שלא הושפע מדורותיו. בדור המבול "אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה", ההדגשה על "צדיק", היחסים שבין אדם לחברו. ובדור הפלגה - "תמים" היה ולא היה לו חלק ונחלה עמהם. זהו שמציינת התורה: "נח איש צדיק תמים היה בדורותיו". צדיק בדור המבול ותמים בדור הפלגה.
(התשמ"ז)
ב'
"אלה - "פסל את הראשונים" לפי דברי חז"ל. נח התחלה חדשה הוא, ללא כל קשר עם אלה שהיו לפניו. והמעיין היטב במנין הדורות שבין אדם לנח, יודע שאדם חי למעלה ממאה ושבעים שנה בימיו של נח, ואף חנוך ש"התהלך את האלקים", חי בימיו וכן מתושלח סבו, שהקב"ה עיכב בזכותו את המבול לשבעה ימי אבילותו - והתורה מעידה שלא היה המשך לכל אלה שקדמו לו.
"צדיק תמים היה בדורותיו" - הדורות הביאו אותו להיות "צדיק" והם שהביאו אותו להיות "תמים". דור המבול שההשחתה שלו היתה בדברים שבין אדם לחברו - "ותמלא הארץ חמס" - זה שהביא להיות צדיק בדברים שבין אדם לחברו ועל כן הדגישה התורה "כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה". ודור הפלגה, שתכנן לעלות למרום ולהלחם כביכול עם יוצר הכל - הוא שהביאו להיות תמים.
"זה ספר תולדות אדם" - אדם הראשון עם היותו יציר כפיו של הקב"ה, ולא רק זאת אלא: "בצלם אלקים עשה את האדם", החטא שחטא השפיע עליו כל כך שהשתדל להסתתר מאלקים אשר יצרו ואף מצאצאיו שהוליד. ודרכה של עבירה שהיא גוררת עבירה והדורות האחרונים הגיעו לידי כך ש"השחית כל בשר" - לא רק האדם. וזה שבנה את נח.
(התשס"ד)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
