ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
ומסביר רש"י שאין הכונה למאורעות בחייו של יצחק אלא לתודותיו "יעקב ועשו האמורים בפרשה" ולנו נראה שיש גם רעיון נוסף בדברים כי יש גם תולדות מבחינה רוחנית, במיוחד במה שנוגע לאברהם שהקב"ה שבחו "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וביתו אחריו ושמרו את דרך ה'".
אין קורין אבות אלא לשלושה. כי על שלשה דברים העולם עומד וכל אחד מהאבות הנחיל לבאים אחריו אחד מהדברים, והחדיר אותו בהכרתם של בני האדם.
אברהם - יסוד החסד, יצחק - יסוד העבודה, יעקב - יסוד התורה, וגם הסבר מדויק, כי החסד קודם בטבע ובזמן לתורה שהיא הראשונית בחשיבותה וערכה. מי שחסרים לו התנאים הפיזיים, קשה לו להתרכז בעינינים הרוחניים = ערכיים. גם הנבואה אינה שורה מתוך עצבות.
אבהותו של אברהם, גילויי החסד שלו בצורתם ותכנם - הם שהולידו את אבהותו של יצחק. זה אב וגם זה אב. זה אב בדברים שבין אדם לחברו וזה אב בדברים שבין אדם למקום. זה ראשון בהבלטת = הדגשת החסדוזה ראשון בהדגשת העבודה. הגם שזה ינק מזה "אברהם הוליד את יצחק", אין ראשוניותו של אברהם פוגמת במאומה באבהותו = ראשוניותו של יצחק.
(התשנ"א)
ב'
שלאברהם נולד עוד בן - אין פלא, הן הוא כבר הוליד את ישמעאל, הפלא הגדול ששרה, אחרי בלותה בגיל תשעים ילדה, ואין כל ספק שהבריות דברו על כך, למה אם כן לא מדגישה התורה: "אשר ילדה שרה לאברהם" כדרך שהדגישה בקשר לישמעאל: "אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם".
ונראה שלא על הלידה הטבעית מדברת התורה אלא על הלידה הרוחנית. שלשה שותפים באדם: הקב"ה, אביו ואימו. הרכבו הגופני - חמישה חלקים מהאב וחמישה מהאם. הרכב כח החיים שבו: ראיית עין, שמיעת האוזן, כושר הדיבור, כח ההליכה וכו' - חלקו של הקב"ה, פרט ליראת שמים על זה נאמר: "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". בתחום זה השפעה רבה לאם או לאב.
אשר לישמעאל, גדולה היתה השפעתה של הגר, או מישום הרגשת התנשאות שבה: "ותקל גבירתה בעיניה", או מישום ששנות גידולו העיקרים היו בהיותו עם הגר יותר מאשר עם אברהם, ואת זה הבליטה התורה בציינה: "אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם", מה שאין כן יצחק, עליו אמר לו הקב"ה "כי ביצחק יקרא לך זרע", את כל כוחותיו הרוחניים, את כל הוויתו, השקיע אברהם ביצחק ולפיכך: "אברהם הוליד את יצחק", וקבע את דמותו הרוחנית, את קלסתר פניו שחכמת האדם מאירה בו.
(התשנ"ז)
ג'
שני דברים בפרשתנו שקשורים בצורה כלשהי זה בזה: הבכורה והברכה. בבכורה זכה עשיו: "ויצא הראשון אדמוני, כולו כאדרת שער ויקרא שמו עשיו". במה זכה לצאת ראשון - אולי מושרשת היתה בו האהבה לעולם הזה ולכל מה שהוא יכול להעניק. בברכות זכה יעקב - בזכות אהבתה של אימו וידה שהיתה תקיפה עליו. יצחק שאהב את עשיו "כי ציד בפיו" רצה לתת את הברכה לעשיו, והיא ברכת אברהם בקשר לירושת הארץ. וכך כתב הרמב"ן: "בעבור תברכך נפשי" - היה בדעתו לברך אותו שיזכה הוא בברכת אברהם לנחול את הארץ ולהיות הוא בעל הברית לאלוקים כי הוא הבכור".
הספיקות שהתעוררו בלבו של יצחק: "הקול קול יעקב והידים ידי עשיו" הוא שגרם לכך והברכות התקשרו לטל השמים ומשמני הארץ בהריחו את "ריח השדה שברכו אלוקים". ורק הודעתו של עשיו: "את בכורתי לקח והנה עתה לקח את ברכתי" היא אשר זיכתה את יעקב, לקבל לפני צאתו לחרן, בשליחות אביו: "ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך יותר לרשתך את הארץ אשר נתן אלוקים לאברהם".
(התשס"א)
ד'
"ואלה תולדות יצחק - בן אברהם" ולעומתו "אלה תולדות יעקב - יוסף", אולי יש בזה הסבר, איך זה קרה שיעקב אשר גידל את בניו בבית לבן, יכול להתפאר, עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי" לא רק הוא אלא כל ביתו. כולו זרע אמת, ואילו יצחק רק שני בנים לו, והוא אינו יוצא מגבולות הארץ אשר עיני ה' עליה, רק אחד מהם הולך בדרכו ואילו השני - גרוע אולי מיושבי הארץ אתם הוא מתחתן ובונה את ביתו.
יצחק חי עם העבר, נשען על אביו אברהם, הוא הדואג לבנין ביתו של יצחק ושולח את עבדו זקן ביתו לקחת לו אשה, נשען הוא על אביו אברהם ומקוה שהבנים גדלים ע"י אברהם - ילמדו מדרכיו וילכו באורחותיו. אבל יעקב שהיה באמת יושב באהלים - אהלו של יצחק ואהלו של אברהם. גדל לתפארת ודאג לבנות את ביתו ועל כן אלה תולדות יעקב - יוסף, שאפילו כשפרש יוסף מבית אביו ונתגלגל לערות הארץ, למצרים - שמר שדמות דיוקנו תהיה כשל יעקב. אבל עשו בקושי גר באהלו של יצחק ונמשך לשדה, את אהלו של אברהם לא ביקר, ומה שלמד בשדה - "והוא עייף" משלשת הדברים שמצא בשדה.
(התשס"ג)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
