ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
לא "ויגר" ולא "וישב" אלא יותר מזה "ויחי", ואיך מסביר רש"י את הפסוק: "ותחי רוח יעקב אביהם", ששרתה עליו רוח הקודש. אין השכינה שורה מתוך עצבות, אלא מתוך שמחה של מצוה. ועל כן כל אותם השנים "שהיו מעט ורעים", גם אם זכה יעקב להתגלות אלקית, זכה לכך ברגעי התעלות, ולא בקביעות. מה שאין כן מאז בואו למצרים, לא פסקה השכינה מלשרות עליו. ואולי גם זה מההבטחה: "אנוכי ארד אתך מצרימה". כל השנים האלה היו אצל יעקב ימי שמחה של מצוה. שמחה של מצוה - בראותו שאת אשר השקיע ביוסף, מתוך דרך האבות "כי ידעתיו את אשר יצוה את בניו", הניב פרי הילולים, וקם אפרים ומנשה אשר נולדו במצרים וגדלו בתנאים של בית מלכות במצרים, עם כל הזימה שהיתה שם, גם הם כראובן ושמעון, שגדלו על ידו ובביתו.
שמחה של מצוה - שאין יוסף נוקם ונוטר באחיו, על כל אשר גמלו לו, ורואה כמוהו את כל שעבר עליו, מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו.
שמחה של מצוה - התחלת קיום ההבטחה האלקית "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם", בדרך זו ובצורה זו של רוב טובה, וקל יותר לברך על הרעה, אחרי שברכו לפני כן ןנהנו מהטובה המרובה, סמוכים על שולחן המלכות ועוסקים בתורה בבית התלמוד שהקים יהודה.
(התשמ"ג)
ב'
בסופה של הפרשה הקודמת נאמר: "וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גושן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד מאד". כשבקש יעקב לישב בשלווה קפץ עליו רוגזו של יוסף, ויש להניח כי בהיותו במצרים, הגם שבא אל המנוחה הנפשית אחרי עשרים ושתים שנה של ניתוק מבנו מיוסף, עשה את הכל שלא תהיה לו נחלה במצרים, לא לחזור על המשגה שבעבר, וחי את חייו כעובר אורח. על כן דברי התורה "וישב ישראל" מכוונים לאחר פטירתו של יעקב, כי בעודו חי לא היה נותן שבניו יכשלו גם הם בשאיפה לשבת בשלווה, ובאמרם: "לגור בארץ באנו" - זו היתה המטרה.
ויש לדעת, יעקב ביקש לשבת בשלוה בארץ ישראל, הארץ המובטחת ומיועדת לו ולזרעו אחריו, שהם יעשו זאת "בארץ לא להם", ודאי שלא בא בחשבון, למרות הידיעה הברורה של "גר יהיה זרעך" "ארבע מאות שנה" אם הגאולה תהיה "בעתה", אבל אולי יזכו ל"אחישנה" !? כשם שבגאולה העתידה תהיינה נפלאות כימי צאתנו מארץ מצרים, כך גם יכולה להיות יציאת מצרים כגאולה העתידה: "לא זכו בעתה - זכו אחישנה".
האין מקום לחשוב שזו היתה הסתלקות השכינה מיעקב כשבקש לגלות את בניו את הקץ, כשיש שני מועדים "בעתה" שהוא קבוע, ולו חסרון גדול שהשאיפה והצפיה לגאולה נחלשת וההשתדלות העצמת כדי לזכות לה - נעדרת, ו"האחישנה" שהיא קשורה להיות "נכספים לה בתכלית הכוסף" גורמת לתוחלת ממושכת שהיא מחלת לב. לפיכך אף על פי שזכה ל"ותחי רוח יעקב" שהנבואה חזרה לו "ויחי יעקב" שבע עשרה שנה והשכינה שורה עליו - נסתלקה הימנו כשחשב על הקץ.
(התשנ"ז)
ג'
כל שנותיו של יעקב היו "מעט ורעים" עד "ותחי רוח יעקב אביהם" "מעט" משום שהיו"רעים" ועצבות שרתה עליו, "ואין שכינה שורה מתוך עצבות" וההתגלויות האלוקיות שזכה מעטות היו ובאספקלריה מאד מאד לא מאירה. רק בראותו את שמחת האחים בשעה שהודיעו לו "עוד יוסף חי" היא שהחיתה את רוחו ורוח הקדש שרתה עליו בשפע רב "ותחי רוח יעקב", בהיותו בארץ ישראל לפני שראה את יוסף. ותחיית הרוח, בארץ, היא היא שנמשכה אח"כ במצרים. כי אין השכינה מתגלית בצורה בהירה וברורה בחוצה לארץ אלא למי שנתגלתה כבר בארץ.
דברים הרבה העציבו את רוחו של יעקב אבינו, בקטנותו "ויאהב יצחק את עשו" ורק "רבקה אוהבת את יעקב", בשנות העמידה המאבק עם עשו על הבכורה ועל הברכה ושאיפתו של עשו להורגו, בהיותו אצל לבן - "ותדר שנתי מעיני", ובשובו לארץ - השנאה בין האחים, במצב זה של דאגות ועצבות - לא זכה לגילויי שכינה, רק בחלום דרגת נבואה פעוטה. שמחתם של האחים ושלום הבית שהוחזר, הבנת דברי יוסף "כי למחיה שלחני" שכל אשר היה, יד אלקים היאשכיונה זאת ו"מה' מצעדי גבר כוננו" - ולא "מלוך תמלוך עלינו" ולא "משל תמשול בנו", אלא "לה' המלוכה" - אין לך שמחה גדולה מזו השמחה מסוגל אדם לזכות ל"ותחי רוח" השראת שכינה שנמשכת ל"ויחי יעקב" גם, בארץ מצרים".
(התשנ"ט)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
