ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- האזינו
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכי לימוד
- הדרכות כלליות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד
בתחילת שירת האזינו נאמר "יערף כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי וכו'". פסוק זה מתפרש על ידי פרשני המקרא בשתי צורות עיקריות. דרך אחת היא לפרש שהפסוק מתייחס אל מילות ההקדמה לשירה, והמילים "לקחי" ו"אמרתי" מכוונות כלפי התוכחה שמשה אמור להשמיע בהמשך כלפי עם ישראל. וכפי שמפרש האבן עזרא "לקחי - מה שיקח אחד ממנו כטעם לימוד", ועיקר הטעם שיתפלל משה הוא שיהיו דבריו כטל ומטר שלא ישובו ריקם, דהיינו "שיכנסו דבריו בליבות השומעים כמעשה הגשם על הארץ להולידה ולהצמיחה".
פירוש הכלי יקר
אמנם הכלי יקר הולך גם הוא בדרכו של האבן עזרא, אך הוא מבחין בין סוגים שונים של שומעים. עם כל ציבור יש לדבר בצורה שונה. "לקחי" - משה רבנו כביכול לקח מפי הגבורה דברים שלא נאמרו לו אלא נאמרו ליהושע. שני דברים נאמרו ליהושע: מצד אחד נאמר לו "כי אתה תביא את בני ישראל - בעל כרחם, טול מקל והך על קדקדם", ומצד שני נאמר לו "כי אתה תבוא את העם - הכל לפי דעתם".
יש צורך לדבר קשות אך לא עם כל האדם. דומה הדבר למטר היורד בגבורה אבל אין הכל שמחים בו. דברים קשים - אנשי המעלה שמחים בהם, אבל לא המון העם, ולכן צריך המוכיח למעט בהם מפני כבודן של ישראל, ומשום כך נאמר "יערף" שהוא מלשון טיפה.
לעומת זאת הסגנון השני של דברים רכים מתאים לרוב העם והכל שמחים בו, ועל כך אומר משה "תיזל כטל אימרתי", הכל שמחים בטל ולשון "תיזל" מורה על ריבוי.
כך מתפרש גם המשך הפסוק "כשעירים עלי דשא וכרביבים עלי עשב". שעירים זה מטר דק הדומה לטל והוא שייך לדשא - לכלל, ואילו רביבים זה המטר היורה כחץ והוא שייך לעשב - לבודדים.
הפסוק מוסב על התורה - פירוש רש"י
דרך שנייה במפרשים היא, שהפסוק מוסב על התורה עצמה בהבחנת מדרגותיה וחלקיה.
רש"י מבאר את הדימוי לטל ולמטר, שהתורה היא חיים לעולם כמטר הזה שהוא חיים לעולם כמו השמיים העורפים טל ומטר על הארץ, וכאן נכנסת ההבחנה בין טל שהכל שמחים בו למטר שיש בו עצבים לבריות, "כשעירים" הכוונה לרוחות שגם להם תפקיד בחיזוק כוחו של הצמח, וכך דברי תורה מגדלים את לומדיהם. התורה, כאמור בפסוק זה, פועלת בכמה מישורים ומשפיעה שפע חיים על המציאות בכלל ועל לומדיה בפרט ברבדים שונים.
פירוש הספורנו
הספורנו גם פירש את הפסוק על התורה, אך לדעתו החלוקה בין טל ומטר מוסבת על מקבליה של התורה. למבינים המוכנים לקבל מידות החכמה תערוף ותבוא בשטף כמטר ואילו להדיוטות תבוא איזו ידיעה מועטת, אך עם היותה מועטת תהיה טובה כטל לקחת מתנות באדם. כרביבים עלי דשא זהו כינוי למשכילים אשר יביטו נפלאות ממנה בעוד ההדיוטות הם כעשב שרק יקנו בה איזה מדע להכיר בו בוראם.
פירוש אור החיים
אור החיים מפרש שהמטר הוא כינוי לתורה שבכתב שהיא העיקר ויסוד כל דבר, והטל הוא כינוי לתורה שבעל פה שהם תיקונים ודקדוקים שאינם מפורשם בה אלא נרמזים, וכמו שהטל הוא תיקון והעמדה של מה שעשה המטר. אפשר להוסיף ולהסביר שהזמן המתאים לעיסוק בתורה שבכתב מוגבל ליום ולא ללילה, וכמו המטר היורד רק בחורף ולא במשך כל השנה, בעוד שלזמן לימוד התורה שבעל פה אין שום הגבלה וכמו הטל היורד אף בקיץ.
ההבחנה בהמשך הפסוק בין רביבים לשעירים מתייחסת לפי פירושו של אור החיים לתביעה שנתבע כל אדם בלימוד התורה, יש מדרגות שונות ביכולת של בני האדם ולפיכך יש הנדרשים להתאמץ הרבה ויש שנדרשים פחות.
פירוש הנצי"ב
לנצי"ב מוולוזין בפירוש העמק דבר מהלך מיוחד בהסבר הפסוק אשר גם לדעתו מוסב על התורה. ראשית מבאר הנצי"ב את החילוק בין לקחי לאמרתי. התורה נקראת לקח מלשון מקח כמו שכתוב במ"ר פרשת יתרו על הפסוק בתהילים "עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם". תורה היא מקח הנקנה ביגיעה, ומטר הוא השפע הבא מלמעלה וצריך להבין שכל השפע הבא מלמעלה אינו בא אלא מכח התורה. אמנם לא בתורה סתם אלא דוקא תורה שהיא "לקחי" דהיינו אותה תורה הנקנית ביגיעה. לעומת זאת ישנן השפעות קטנות כטל והן באות גם בזכות דברי תורה המובנים גם להמון בלא יגיעה. להבנה זו, אשר לדעת הנצי"ב היא פשוטו של מקרא, הפניה של משה היא לשמים ולארץ משום שתפקידם להשפיע את השפע למציאות וזה כל חפצם ותשוקתם ובקשתו של משה אליהם היא שלא יפעלו לפי תאוותם כביכול אלא "הבו גודל לאלקינו" להתאים השפעתם לתורה ולרצון ה'.
ומוסיף הנצי"ב שחז"ל פירשו באופן מעט שונה. הפסוק עוסק בתורה אמנם הפניה לשמים ולארץ משמעות אחרת לה. הכינוי שמים מוסב על ת"ח זקני הדור והכינוי ארץ מוסב על ההמון המקבלים, ותכן הפסוק הוא שכאשר ישמעו ת"ח וזקני הדור עמוק ההלכות ויהיו יגעים להאזין ולהקשיב אזי ימצאו המה דברים להשמיע להמון העם. יערף כמטר לקחי - כאשר מטר יורד בזעף מכופף האדם את ראשו והמטר מכה על ערפו וכך העמל בלימוד ההלכות נכפף עד שראשו כפוף כשור. מתוך כך זוכה הוא להזיל דברים המתקבלים על לב הבריות כמו הטל שנוח לבריות. כשעירים עלי דשא-בשעת שטפון הדשא כורע על האדמה אבל זהו עיקר גידולו כך התורה בעמלה מתשת כחו של אדם אבל זהו עיקר גידולו.
יש פה רמז גם לסדר לימודו של האדם, בתחילה שוקד בלימוד ההלכות שהן דורשות יגיעה ורק לאחר מכן בעניני דרש הנאמרים כטל, משום שבהם יש חשש גדול שיטעה. מוסיף הנצי"ב ב"הרחב דבר" שחז"ל דורשים "ורב דגן ותירוש" - ורב דגן זה תלמוד ותירוש זה אגדה. וכך "יחיו דגן ויפרחו גפן" - דגן זה תלמוד וגפן זה אגדה, למדנו סדר הלימוד כשם שאין לשתות יין ללא אכילה קודמת, באשר אז היין משכר ומאבד הדעת, כך בסדר לימודו של האדם - קודם תלמוד ואך אחר כך אגדה. סדר הלימוד של האדם משול לגידולו של עץ, עיקר גדולו מהגשם אך זקוק הוא בהמשך לטל!, המטר הוא עיקר לימודו דהיינו לימוד שיש בו כאב ומאמץ ויגיעה והטל משמש כתוספת לקיים את שקנה וזהו האגדה. והשמש גם היא נדרשת לגידולו של העץ, דהיינו יש צריך גם בחכמות חיצוניות הנמשלות לשמש, אך אסור להפוך את הסדר, שהרי אם תבוא עליו השמש בשלבים בהם הוא זקוק למים רבים - הוא ייבש. לאחר שהתייגע האדם בלימוד וקנה עיקר התורה יש מקום לתוספת אגדה והדרכה במוסרים טובים כיצד להתנהג בהליכות העולם. ולאחר מכן ישלים בידיעת החכמות החיצוניות שתפקידן להמתיק ולעדן את התורה כשמש שממתקת את פירות האילן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.













