ישעיהו פרק כד

(א) הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה: (ב) והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו: (ג) הבוק תבוק הארץ והבוז תבז כי יהוה דבר את הדבר הזה: (ד) אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ: (ה) והארץ חנפה תחת ישביה כי עברו תורת חלפו חק הפרו ברית עולם: (ו) על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער: (ז) אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב: (ח) שבת משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור: (ט) בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו: (י) נשברה קרית תהו סגר כל בית מבוא: (יא) צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ: (יב) נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער: (יג) כי כה יהיה בקרב הארץ בתוך העמים כנקף זית כעוללת אם כלה בציר: (יד) המה ישאו קולם ירנו בגאון יהוה צהלו מים: (טו) על כן בארים כבדו יהוה באיי הים שם יהוה אלהי ישראל: (טז) מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק ואמר רזי לי רזי לי אוי לי בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו: (יז) פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ: (יח) והיה הנס מקול הפחד יפל אל הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח כי ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ: (יט) רעה התרעעה הארץ פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ: (כ) נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ונפלה ולא תסיף קום: (כא) והיה ביום ההוא יפקד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה: (כב) ואספו אספה אסיר על בור וסגרו על מסגר ומרב ימים יפקדו: (כג) וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך יהוה צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד: