האם יש קשר בין עצבות ומרה-שחורה לרוח שפלה וענווה? * מה יותר גרוע - העצבות או הליצנות? * מדוע האיסור להיות בעצבות לא נתפרש בתורה? * ומה יעשה אדם השרוי בעצבות ואינו מצליח להיפטר ממנה?
שמחה שלמה באה מתוך הבנה שכלית עמוקה ומתוך אמונה עזה, אולם יש לחבר אליה את השמחה ברגש ובמעשים. לפעמים דווקא מעשי שמחה חיצוניים ואף מעשי שטות יכולים לעורר את השמחה הפנימית, ולהשפיע אותה על כל לבושי הנפש והחיים.
עבודת ה' מאהבה; אילו משה ואהרון האמינו, לא היו מכים בסלע; צריך להתחזק באמונה ולא ליפול בכעס; בדיבור, גם הסלע הלא נכון היה מוציא מים; בארץ-ישראל עבודת ד' צריכה להיות בשמחה, באמונה ובאהבה.
הסולם ההיררכי הפשוט קובע כי בעל העגלה נמצא בתחתית הסול, הרבי בראשו, והחסידים מקשרים ביניהם. המרחק הזה בין העגלון לבין הרבי מומחש עוד יותר בעובדה שבעל העגלה אינו הולך בעצמו אל הרבי, אלא שולח את פתקתו באמצעות החסידים. רק כשמגישים החסידים את הפתקה של העגלון אל החושה מלובלין, מתהפך הסולם ההיררכי על פיו.
תפילות הימים הנוראים מקפלות שמחה גדולה ורבת ביטויים בתוכן, על אף שהדבר נשמע לכאורה חריג; בהמשך התפילות רואים שיש פן נוסף השמחה שמנצחת את הרשעה; לכן עלינו לשמור על השמחה בתוכנו; עיקר השמחה מגיע בשמחת תורה.
בהתקרב אלינו ימי הפורים אנו מרגישים שאנו, עם כל מה שצברנו בכל השנה כולה, מוזמנים אל היכלי השמחה העל- גבולית המיוחדת אשר מתגלה בהם. להיכנס אליהם "מחופשים" ולצאת מהם גלויים ומוארים. במאמר זה, הרב מבאר ומברר מספר נקודות בעומקה של השמחה בכלל, ובפורים בפרט. ובמה וכיצד זה מתבטא?