ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חגי תשרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- עבדו את ה' בשמחה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
השמחה כמצב שבלעדיו לא תיתכן עבודת ה' שלמה
כיון שהקב"ה ציוונו לעבוד אותו, בודאי שאנו מצווים לנקוט בכל הדרכים כדי לעשות זאת באופן היותר שלם. תלמידו של האר"י, רבינו חיים ויטאל מבאר שכשאדם שרוי בעצבות אין לו חשק לעבוד את ה' ולקיים את מצוותיו, וכך יש ליצר הרע פתח לגרות את האדם. לעומת זאת כאשר האדם עושה מצוות בשמחה אזי באופן טבעי יהיה לו חשק להמשיך. וזו לשונו (שערי קדושה, חלק ב', שער רביעי):
"העצבות גורמת מניעת העבודה וקיום המצוות, ביטול עסק התורה וכוונת התפילה ומבטל מחשבה טובה לעבוד את ה', והוא שער התחלת גרוי והסתת יצר הרע... ובהיפך, בהיות עובד השם יתברך בשמחה, כמו שכתוב 'עבדו את ה' בשמחה' השמחה מוסיפה חשק רב ואהבה להידבק בו יתברך. וכתיב 'תחת אשר לא עבדת את ה' בשמחה ובטוב לבב מרוב כל' ".
העובד שלא בשמחה - כעבד שעובד את רבו בפנים עצובות
ר' חיים ויטאל מדמה את העובד שלא בשמחה לעבד שעובד את רבו בפנים עצובות וזעופות - כמובן שמכוער לעבוד בצורה כזו! גם ביחסי בין אדם לחבירו, כל אדם שעוסק בקבלת קהל יודע על חשיבותם של סבר פנים יפות. אם לא מקיימים מצוות בשמחה - הרי זה מעיד על פגם בהערכת המצווה. הרי אם אדם היה שומע שקיבל מתנה יקרה - הדבר בוודאי היה עושה לו מצב רוח טוב; על אחת כמה וכמה כשמדובר במצוות ה'. על רב ברונא מסופר שהיה "בדיח כוליה יומא" על כך שסמך גאולה לתפילה. ואם על הידור מצווה כך, הרי שלימוד תורה של שעה הינו סיבה לשמוח שבוע! ועל לימוד תורה רוב היום? אפשר לשמוח שנה שלמה! הדבר נובע כמובן מהערכת המצוות; לכן השמחה היא מחוייבת המציאות, על כך שהאדם זוכה לעשות את הדברים החשובים והערכיים ביותר.
קידוש ה'
יש בשמחה גם קידוש ה': כשאדם הינו שומר מצוות והוא מאושר ושמח בכך הרי זה גורם להשפעה על כל מי שרואה אותו, ולהיפך - מי שמודאג כל הזמן שמא אינו עושה הכל כראוי הריהו מרחיק את הסובבים אותו. לא כל היום אדם צריך להיות בצל הביקורת העצמית, אין הקב"ה רוצה שעובדיו יהיו כל הזמן עצבנים ולחוצים, באופן שכל מי שרואה אותם נדחה.
השמחה - תוצאה של מאזן פשוט בין עבירות למצוות
נסכם את מה שראינו עד עכשיו: השמחה הינה מצב שבלעדיו לא תיתכן עבודת ה' שלמה, ממספר בחינות: החשק לעבוד את ה' הרבה יותר גדול כשנמצאים במצב של שמחה; קיום מצוות בשמחה מבטא את היחס והערך שאנו נותנים למצוות; עובד ה' בשמחה מושך אחריו את כל הסובבים אותו, וגורם לקידוש ה'.
אולם ניתן לשאול: גם לאחר שהבנו שצריכים לשמוח, הרי יש הרבה דברים שקשה לשמוח עליהם - אדם עושה במשך השנה גם עבירות, ואם כן יתכן שלא תמיד השמחה היא מוצדקת, לפעמים העבירות מרובות מהמצוות! הנה, אדם יוצא מיום הכיפורים, לאחר שעשה חשבונות ווידויים. איך אפשר לשמוח לאחר שאדם עושה חשבון נפש, שבמהלכו האדם עסק בכל פרטי חטאיו?
ר' חיים ויטאל מתייחס לכך ואומר שאכן בעת שאדם מתוודה עליו להיות בלב שבור; אך רק אז, ולא כשעושה את מצוות ה'.
עלינו להבין שערכם של המצוות והדברים הטובים שאנו עושים גדול לאין ערוך מערכם של העבירות. מצוות אדם עושה בכוונה ושמח בהם, בשונה מעבירות שבהם תמיד היה רוצה שלא לעשותם, והריהו מצטער לאחר מעשה על כך שנסחף והתפתה ליצרו.
לא רק זאת, גם אמת המידה שבהם מודד הקב"ה את המצוות והעבירות שונה: "מרובה מידה טובה ממידת פורענות" (יומא עו, א). המשקל שהקב"ה מייחס למעשה טוב הרבה יותר גדול מהמשקל שהוא מייחס למעשה הדורש תיקון - מידה זו נובעת ממידת החסד, כמובן. על מצוות נאמר "עושה חסד לאלפים" - אלפי דורות זוכים לשפע בזכות מצוה אחת, בעוד שעל עבירות נאמר "על שלשים ועל רבעים" - עד ארבעה דורות ישנה השפעה של החטא. אם כן, השמחה אינה רק חשובה לעבודת ה' - היא אמיתית ומוצדקת בהחלט.
ערכם של מעשים חיצוניים
שאלה: האם יש ערך למעשים חיצוניים המבטאים שמחה, בעוד שבפנים היא אינה קיימת?
תשובה: בכל מצוה אפשר להתחיל מבפנים - ואפשר גם מבחוץ, לפי הכלל שלימדנו בעל ספר החינוך ש"אחרי המעשים נמשכים הלבבות", וסופה של שמחה חיצונית שתשפיע גם פנימה.
אמנם מידה גבוהה יותר להתחיל מבפנים, אך לפעמים זה קשה יותר. גם בתורה אנו מוצאים כך: בפרשת והיה אם שמוע התורה פותחת בשכר ועונש, ורק אחר כך נאמר "ושמתם את דברי אלה על לבבכם".
לסיום נצטט את דברי תלמידו הגדול של האר"י, ר' חיים ויטאל (שערי קדושה חלק ב', שער רביעי):
"העצבות גורמת מניעת העבודה וקיום המצוות, ביטול עסק התורה וכוונת התפילה ומבטל מחשבה טובה לעבוד את ה', והוא שער התחלת גרוי והסתת יצר הרע. אפילו אם הוא צדיק, בראותו כי אין לו תועלת בעבודה ושבאים יסורים עליו, וגם בא אליו בדרך חסידות איך יעלה בדעתך רימה ותולעה להתקרב לריבונו של עולם. וגם גורמת סילוק רוח הקודש מעליו".
ובהיפך, בהיות עובד השם יתברך בשמחה, כמו שכתוב 'עבדו את ה' בשמחה' השמחה מוסיפה חשק רב ואהבה להידבק בו יתברך. וכתיב 'תחת אשר לא עבדת את ה' בשמחה ובטוב לבב מרוב כל', כי העבודה אם היא בעיצבון דומה לעבד שעובד לרבו בפנים עצובות וזועפות, וכתיב 'ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה'.
העיצבון נמשך מזוהמת סמאל ונחש שהטילו באדם וחוה, כמו שכתוב 'בעצבון תאכלנה', 'בעצב תלדי בנים'... והראיה מיעקב שנסתלקה ממנו שכינה ורוח הקודש כ"ב שנים כשפירש יוסף ממנו, וכששמח בבשורתו כתיב 'ותחי רוח יעקב' - ששרתה עליו רוח הקודש. ואמרו רז"ל "אין שכינה ואין נבואה שורה מתוך עצבות". וכן מצינו באלישע 'והיה כנגן המנגן', 'ולפניהם תוף וחליל'. וכן בכל עבודת מצווה צריך שתהיה בשמחה, כמו שכתוב באביי דהוה בדיח טובא ואמר תפילין קא מנחנא, וכן רב ברונא משום דסמך גאולה לתפילה לא פסק חוכא מפומיה כוליה יומא".
ובהיפך, בהיות עובד השם יתברך בשמחה, כמו שכתוב 'עבדו את ה' בשמחה' השמחה מוסיפה חשק רב ואהבה להידבק בו יתברך. וכתיב 'תחת אשר לא עבדת את ה' בשמחה ובטוב לבב מרוב כל', כי העבודה אם היא בעיצבון דומה לעבד שעובד לרבו בפנים עצובות וזועפות, וכתיב 'ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה'.
העיצבון נמשך מזוהמת סמאל ונחש שהטילו באדם וחוה, כמו שכתוב 'בעצבון תאכלנה', 'בעצב תלדי בנים'... והראיה מיעקב שנסתלקה ממנו שכינה ורוח הקודש כ"ב שנים כשפירש יוסף ממנו, וכששמח בבשורתו כתיב 'ותחי רוח יעקב' - ששרתה עליו רוח הקודש. ואמרו רז"ל "אין שכינה ואין נבואה שורה מתוך עצבות". וכן מצינו באלישע 'והיה כנגן המנגן', 'ולפניהם תוף וחליל'. וכן בכל עבודת מצווה צריך שתהיה בשמחה, כמו שכתוב באביי דהוה בדיח טובא ואמר תפילין קא מנחנא, וכן רב ברונא משום דסמך גאולה לתפילה לא פסק חוכא מפומיה כוליה יומא".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
