ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בגליל עם הרב שמואל אליהו. מספר החדרים מוגבל!
שאל את הרב שבת ומועדים שעון שבת

הפעלת שעון שבת לצורך מוצאי שבת

שאלה
האם מותר להפעיל שעון שבת שידליק את הדוד של המים החמים בשבת עצמה, לצורך רחצה במוצאי שבת?
תשובה
בנידון זה יש לדון בשתי נקודות: א. בעצם מלאכה הנעשית מאליה בשבת, האם מותרת (לצורך העניין – חימום המים). ב. האם מותרת עשיית מלאכה מערב שבת, באופן שאינה לצורך השבת. א. מלאכה הנעשית מאליה בשבת בעניין מלאכה הנעשית מאליה בשבת, נחלקו ב"ש וב"ה (שבת יז:-יח:). ע"פ מסקנת הסוגיא (יט.) נחלקו במלאכות האסורות מהתורה ואע"פ שנעשות מאליהן ומבעוד יום, ב"ש גזרו ואסרו, גזירה שמא יעשה בשבת, ואילו ב"ה מתירין. אבל במלאכות האסורות מדרבנן גם ב"ש מודים להתיר (ע"פ הסבר התוס' שם, ד"ה ולימא). להלכה נפסק כב"ה (עיין שו"ע, סי' רנב' ס"ה). בראשית הדיון בגמרא, מובאת ברייתא שמתירה חלק מהמלאכות וחלק אוסרת (נאסר ליתן חטים לרחיים של מים מבעוד יום ואולם ליתן מוגמר תחת הכלים מותר). הגמרא ביררה כאיזו דעה אוסרים באותם מקרים, האם כדעת ב"ה, וגם לשיטתם אדם מצווה על שביתת כליו או שהמשנה והברייתא כדעת ב"ש, אבל ב"ה מתירים לגמרי מלאכות הנעשות מאליהן (אפילו בכלי שעושה מעשה בעצמו, כנתינת חטים לרחיים). הוסק שהדעה האוסרת בסוגיא היא דעת ב"ש שסוברים שאדם מצווה על שביתת כליו, לכן התוס' (שם, ד"ה והשתא) התירו להלכה להשאיל כלים לגוי לפני השבת ולא חוששים אם יעבוד בהם. כך פסקו הרי"ף (ו. מדפי הרי"ף) והשו"ע (סי' רנ"ב שע"ה) . ב. הטמנה מער"ש לצורך מוצאי שבת בטור (סימן תרט'( מצינו שהביא את דעת רב עמרם גאון שאסר להטמין מערב יוה"כ לצורך מוצאי היום. לכאורה ע"פ הנ"ל לא ברור מדוע לאסור, מאחר ונפסק להתיר מלאכה הנעשית מאליה. ואכן, דעת רב נטרונאי גאון (שם) להתיר וכ"כ רב שרירא גאון, אך הצריך להמתין במוצאי יוה"כ בכדי שתחום הקדרה. הטור התקשה עוד בדעת רב שרירא גאון, אם מותר להטמין למוצאי יו"כ מדוע צריך להמתין בכדי שייעשו? ואכן הסיק להתיר כיוון שלא נעשית פעולת איסור בדבר. אולם הדרכי משה כתב בשם המהרי"ל שהמנהג להחמיר (כ"פ ברמ"א, שם). ג. דעת האחרונים במלאכה הנעשית לצורך מוצ"ש הב"ח (סי' תרט') כתב שטעם הדעות האוסרות להטמין לצורך מוצאי יוה"כ הוא, שעשיית מלאכה בערב שבת לאחר חצות, אסורה אם אינה לצורך השבת והחג. אמנם המשנ"ב בהלכות שבת (סימן רנז' סק"ד) לא ציין דבריו . אלא שהמשנ"ב לשיטתו (שם, סק"ג) - שהמקל בעשיית מלאכה עד שעת מנחה קטנה לא הפסיד. המג"א (סימן תרט, סק"א) הסביר את דעות האוסרים הטמנה לצורך מוצאי יוה"כ משום שנראה כמכין מיו"ט לחול. הוא עצמו התקשה בטעם הדבר (רנ"ז, סק"ב), לאור מה שנפסק בסימן רנ"ב (סע"ה) שמלאכה הנעשית מאליה מותרת. ועוד הקשה על הרמ"א שהוא עצמו התיר בסי' רנ"ד (סע"ה) ליתן פת בתנור מער"ש כדי שתיאפה מאליה ומדוע אסר כאן את ההטמנה שג"כ נעשית מאליה במשך החג? לכן הסיק שאיסור ההטמנה אינו מדינא אלא חומרא מיוחדת בהטמנה, ואם החמירו בה לא נחמיר במלאכות אחרות. המשנ"ב (שם, סק"ב) אסר ע"פ המג"א להטמין לצורך מוצאי יוה"כ אף קודם חצות, והוסיף (בשעה"צ, סק"ב) שלאחר חצות יתכן ואף יש איסור בדבר (ע"פ הב"ח הנ"ל). שער הציון (תרט', סק"א, מוסב על דברי המג"א הנ"ל) נימק את דעת האוסרים הטמנה לצורך מוצאי יוה"כ, משום חומרא מיוחדת בימי התשובה. לעומתו, הלבוש ואליה רבה (שם, סק"א) נימקו את טעם האיסור להטמין למוצאי כיפור, משום דמיחזי כרעבתנותא. ואילו החכמת שלמה אסר להטמין למוצאי כיפור מהחשש שיבוא לאכול. ע"פ שיטות אלו מלאכה הנעשית לצורך מוצ"ש בשאר שבתות השנה - מותרת. ד. מסקנה לסיכום, לשיטת השו"ע הפעלת שעון שבת לצורך מוצ"ש מותרת לכתחילה. אולם לדעת הרמ"א בשם המהרי"ל שהחמיר בדבר, דנו מצד: א. מלאכה הנעשית מאליה (שנראה כמכין לחול מצד עצם המלאכה) – במשך השנה מלבד עשרת ימי תשובה, יש להתיר. ב. עשיית מלאכה שאינה לצורך השבת – מלבד שיטת הב"ח, הפוסקים לא חששו לכך הרב אייל אלון
עוד בנושא שעון שבת
שאל בהמשך לשאלה זו

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il