שאלה
למה פסק הרב לתת מעשר כספים גם במצב מינוס? הרי בזבוז כספים במצב מינוס וחובות זה לא טוב. כמו כן, נתינת מעשר כספים במצב מינוס וחובות זה לא טוב. ובנוסף לכך זה מגדיל את המינוס ומרחיק יותר את האדם מאיזון תקציבי.
האם מותר לעשות עבירה כדי שהמעשר לא יהיה פחות חשוב ממותרות?
תשובה
רוב האנשים שמצויים דרך קבע במינוס מסוגלים לשלוט בהוצאתיהם רק כאשר הם עומדים לקראת ההגבלה שהבנק קבע. לכן אם נאמר להם שלא לתת מעשר כספים כשהם במינוס הם ישארו תמיד במינוס ותמיד לא יתנו מעשר כספים. לכן כתבתי שאם מצב המינוס הוא כרוני, אזי יתנו מעשר כספים כשהם במינוס.
