שאל את הרב

  • הלכה
  • המניין

תפילה במנינים 'שוויניים' (מנינים שנשים עולות לתורה)

undefined

הרב דניאל קירש

י"ד סיון תשפ"ב
שאלה
שלום הרב מה עושים אם נקלעתי למצב שבו אני חייב להתפלל במניין "שוויוני" שבו מעלים נשים לתורה, האם יצאתי ידי חובת תפילה במניין ובקריאת התורה?
תשובה
שלום וברכה, אין להתפלל במניין 'שוויוני' (שנשים עולות לתורה וכדומה) גם אם נקלעת למקום שאין מניין אחר, אלא יש להתפלל ביחידות בבית. מעבר לבעיות ההלכתיות שיש במנינים אלו, יש בהם שינוי ממסורת ההלכה ורוח התורה והצניעות בבתי כנסת. כך מוסכם על כל גדולי הפוסקים (ראה ספר 'הלכה בימינו' לרב יעקב אריאל עמ' 202). בדיעבד מי אם התפללת שם יצאת ידי חובה ואין להתפלל שוב. יש לציין שלעתים אנשים ששותפים במניינים כאלו חשים איזה תרעומת סמויה על התורה וחז"ל שכביכול מזלזלים בנשים חלילה, ולכן מחפשים לעשות שינויים בסדרי התפילה. האמת היא שלפי התורה וחז"ל נשים קדושות בקדושת ישראל בדיוק כמו גברים, ובהרבה דברים השתבחו הנשים בפסוקים ובדברי חז"ל יותר מגברים. אלא שהתורה הקילה על נשים ופטרה אותם ממצוות מסוימות מטעמים שרצה ה' יתברך, ולא מחמת שנשים פחותות חלילה, ואין סיבה לתרעומת כלל (אגרות משה, ח"ד, מט). מקורות והרחבה: נאמר בשולחן ערוך (רפג, ב): "הכל עולים למנין שבעה אפילו אשה וקטן שיודע למי מברכין אבל אמרו חכמים אשה לא תקרא בצבור מפני כבוד הצבור". היה מי שרצה לטעון שבימינו הציבור מוחל על כבודו, ורוצה שנשים יעלו לתורה, ועוד טענות בסגנון זה. הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א דחה את דבריהם בתוקף, וזה לשונו: "משמעותו של כבוד הציבור כאן אינה כבוד אישי מקומי של קהל זה או אחר אלא כבוד כל בתי הכנסת וכבודה של התפילה שייפגע קשות מתערובת נשים וגברים. ואם הקריאה תיעשה בנעימה יש בכך גם איסור של קול באשה... כל זה כלול בכבוד הציבור והוא אינו רשאי למחול על כבודו, שהוא גם כבוד ואחריות לתורה. גם אם מצינו בעבר הרחוק מקרה זניח שבו אשה עלתה לתורה היה זה באירוע משפחתי מצומצם של קרובים ממעלה ראשונה בלבד. שם לא היו כל החששות האמורים" (ספר 'הלכה בימינו', פרק האשה בעידן המודרני לאור ההלכה, עמ' 202). ע"ש עוד מה שכתב בזה. אין צורך להאריך בבעיות ההלכתיות שיש במנינים אלו, משום שכל גדולי ורבני ישראל פוסלים מנינים אלו מסיבות עקרוניות מעבר לפרטי ההלכה. אף אם מנינים אלו היו מסתדרים מבחינת ה'מתמטיקה' של ההלכה, יש בהם פגיעה במסורת התורה וההלכה, ופגיעה בקדושת התפילה ובגדרי הצניעות. ראה בספר מאמרי הראייה (עמ' 511) למרן הרב קוק במאמר 'למקדש מעט' שהרחיב בחומרה שיש בשינויים כאלו, שמלבד הבעיות ההלכתיות, שינוי במנהגי בתי הכנסיות בעיקר בדברים של צניעות הם מנהג חמור שיש בזה 'לא תיטוש'. מצאתי ששאל הרב שלמה אבינר את הרב אברהם דב אוירבך בעניין דומה ומובא ב'תשובות הגרא"ד אוירבך: "שאלה: לכ' מו"ר הרה"ג רא"ד אוירבך שליט"א רב לעיה"ק טבריה אחדשה"ט למעכ"ת: בחור החוזר לחו"ל, ואין בכל הסביבה רק בה"כ קונסרבטיבי, ואין שום מנין אחר בנמצא. א. האם מותר להתפלל שם בשבת (באים במכונית, יש רמקול, גוי שמדליק חשמל, בנות עולות לתורה, קריאת התורה רק 3\1 ועוד)? ב. האם מותר ללכת אחרי התפילה לפגוש חברים ולשוחח איתם? ג. האם מותר ללכת לשם, באופן חד-פעמי, לבת מצווה של אחותו (שעולה לתורה וקוראת), משום כבוד הוריו ומשפחתו? ד. האם מותר להתפלל שם ביום חול, שהמתפללים אמנם שייכים לקהילה זו, אבל הם אנשים הגונים, והמנין הוא "נורמלי", רק לא אומרים תחנון? ומצאתי בשו"ת שרידי אש ח"ב עמ' ר"א שמתיר להתפלל בלי עונג בבה"כ שמנגנים בו שאר ימים.  ומצאתי בשו"ת מנחת יצחק ח"ה ס' צח שאסור להשתתף בחינוך בה"כ קונסרבטיבי וכל זה אינו שייך. וד' יחזיר ליבם בתשובה. בכבוד וביקרא באורייתא שלמה אבינר תשובה [בכתב]: בקשר לביה"כ נראה דבחול יכנס ובשבת לא.  בנוגע לבת מצווה ראוי לא לתת פסק ורק לייעצו שיתנהג בהתאם לנסיבות. דו"ש א.ד. אוירבך [הערת מ"צ: והיום בבתי כנסת רפורמים וקונסרבטיבים הכל מעורב.  וכבר הגר"מ פיינשטיין אסר להיכנס.  עיין שו"ת אגרות משה או"ח א לט.  והחמיר הגרי"ד סולוביצ'יק כל כך בבתי כנסיות אשר בהם יושבים האנשים והנשים בתערובת, שזה התחיל מהכנסיות של עובדי ע"ז - להתפלל כל המשפחה ביחד, ופירסם בעיתונות איסור על הכניסה לתוכם אפי' אם המקום היחידי שאפשר לשמוע תקיעת שופר בר"ה הוא בבית הכנסת שכזה, מן הנכון להישאר בבית ולוותר על מצות שופר, כי אם ילך לשם, נכון שיקיים מצות שופר, אך באותו הזמן הרי יעבור על "לא תעשה כן לד' אלקיך".  ואם ישאר בביתו, יבטלו את מצות שופר, אך לא יעבור בלאו הנ"ל, ומן הנכון לומר בכהאי גוונא ששב ואל תעשה עדיף.  עיין עירובין ק א (נפש הרב עמ' רלב.  דברי הרב עמ' קנו-קנז).] עד כאן מהספר 'תשובות הגרא"ד אוירבך'. מסתבר שגם לדברי הגרא"ד אוירבך אין להתפלל במניין שוויוני גם כאשר אין מניין אחר. הגרא"ד התיר להתפלל בבית כנסת קונסרבטיבי בימות החול כאשר המניין היה ללא שינויים חוץ מזה שאין תחנון. מה שאין כן במניין שוויוני שיש בו שינויים בסדרי התפילה ובית הכנסת. בכל מקרה נראה שדעת רוב הפוסקים שלא להתפלל כלל בבית כנסת קונסרבטיבי, גם באופן הזה. לפעמים ישנם מניעים בעייתיים ברצון לשנות מסדרי התפילה. ראה מה שכתב בנושא זה האגרות משה (ח"ד ,מט) לגבי הנחת תפילין לנשים: "אבל פשוט שהוא רק בחשקה נפשה לקיים מצות אף כשלא נצטוותה, אבל מכיון שאינו לכוונה זו אלא מצד תורעמותה על השי"ת ועל תורתו אין זה מעשה מצוה כלל אלא אדרבה מעשה איסור שהאיסור דכפירה שחושבת דשייך שיהיה איזה חלוף בדיני התורה היא עושית גם במעשה שחמיר". ובספר הלכה בימינו (עמ' 203) כתב הגר"י אריאל על נידון דידן שבמנינים שויונים אלו "המניע במקרים רבים הוא לא עבודת ה' אמיתית אלא מניע חברתי שויוני". חשוב להדגיש שלפי התורה נשים אינן פחות קדושות מגברים, וכמה פעמים שיבחו הפסוקים או מאמרי חז"ל את הנשים יותר מגברים. כך כתב האגרות משה (ח"ד מט): "צריך לדעת כי אין זה בשביל שנשים פחותות במדרגת הקדושה מאנשים דלענין הקדושה שוות לאנשים לענין שייכות החיוב במצות שרק מצד הקדושה דאיכא בישראל הוא ציוי המצות וגם לנשים נאמרו כל הקראי דקדושה בין תחלת תנאי קבלת התורה והייתם לי סגולה ואתם תהיו לי גוי קדוש שנאמר לבית יעקב אלו הנשים ותגיד לבני ישראל אלו האנשים, ובין ואנשי קדש תהיון לי שבמשפטים והייתם קדשים דשמיני וקדשים תהיו והייתם קדשים שבפ' קדשים וכי עם קדוש אתה לה' שבפ' ראה ובכל מקום שנמצא ענין קדושה דישראל נאמר גם לנשים, ולכן גם הנשים מברכות בלשון אשר קדשנו במצותיו כמו האנשים אף על המצות שלא חייבתן תורה, ורק שהוא קולא מאיזה טעמי השי"ת שרצה להקל לנשים כדלעיל ולא מצד גריעותא ח"ו, ובהחיובים בין איש לאשתו איתא חיוב הכבוד על האיש לאשתו ועל האשה לבעלה בלא שום חלוק, והרבה מהנשים שהיו נביאות ויש להן כל דיני נביא שבאנשים, ובהרבה דברים נשתבחו בין בקראי בין בדברי חז"ל עוד יותר מלאנשים, וליכא שום זלזול בכבודן ובכל דבר בזה שנפטרו מלמוד התורה וממצות שהזמ"ג וליכא כלל שום סבה להתרעם כלל". ראה דברים דומים של מו"ר הרצי"ה (בספר הבית היהודי, עמ' 39-56). ושני נביאים מתנבאים בסגנון אחר אבל אל מקום אחד הנחלים הולכים. יש להדגיש שאף שאסור להתפלל במניינים אלו כאמור, ודאי שהאנשים עצמם שמתפללים במניינים אלו מצטרפים למניין (ראה אגרות משה, ח"א, ס"ג, לגבי רשעים, וכל שכן בעניננו שיש לדון אנשים אלו לכף זכות שכוונתיהם טובות אף שהם טועים), ואכמ"ל. שנזכה כולנו להעמיק בתורה ולראות את היופי בהלכות המסורות לנו מדור דור ובמנהגים הקדושים של עם ישראל, נביאים בני נביאים.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il