רש"י (ה, לב) בשם בראשית רבה (כו, ב) כתב שנח לא רצה להוליד בנים כי אם יהיו רשעים יאבדו במים, ואם צדיקים יהיו אטריח לעשות תבות הרבה; אבל אם יהיו רשעים, הסיבה שלא להולידם זה כדי שלא יהיו יותר רשעים, ולא כי ימותו! ואם יהיו צדיקים, חשב לא לקיים מצוהולצער את הקב"ה בגלל הטורח? תודה מראש.

לשואל שלום, אם נדייק בדברי רש"י ניווכח שכל הדין ודברים מיוחס לקב"ה ולא לנח. כלומר הקב"ה לא רוצה לצער את נח או להטריחו, ולכן עיכב את ריבויו. כמו כן, אין מדובר על מניעת זרעו, אלא עיכובו, וכך, אם יהיו בניו רשעים - איחור תולדותם יפטרם מן העונש, ואם צדיקים יהיו - בזכות איחור תולדתם נח לא יצטרך לעשות תיבות הרבה. ועדיין ניתן לשאול: האין זה פשוט שנח היה מעדיף שיהיו לו כבר אז צאצאים רבים, אף שיצטרך לטרוח בבניית תיבות עבורם? על שאלה זו השיב ר' חיים שמואלביץ (שיחות מוסר פרשת לך לך שנת תשל"ב), שמכאן אנו לומדים את גודל דקדוק הדין של הבורא יתברך, שכיוון שלפי עומק הדין, לא היה מגיע לנח להיענש בטרחת בנייתם של הרבה תיבות, נולדו צאצאיו המרובים רק לאחר המבול. ועוד אמרו בעלי המוסר בענין זה, שבוודאי היו העולם תמהים מדוע כך אירע לנח הצדיק, שכל בני דורו הולידו בנים ובני בנים ואילו הצדיק חשוך בנים הוא, אך כאשר ירד המבול נתגלה למפרע שלא היה זה אלא להיטיב לו באחריתו, ומזה ילמד כל אחד להאמין שכל מה דעביד רחמנא לטב עביד. בברכה נאמנה