היי גרתי בעיירה וטבלתי במקווה ובירכתי במים, עברתי לעיר אחרת ושם התחלתי לברך מחוץ למים בכיור לאחר נטילת ידיים. לא שמתי לב. הבלנית העירה את תשומת ליבי ושאלה אותי איפה בד״כ הייתי עושה את הברכה ואולי כדאי לשאול רב שזה בסדר שעכשיו אני מברכת מחוץ למי המקווה ושזה לא מצריך התרת נדרים או משהו כזה

שלום וברכה. ראשית יש לציין שהמנהג הראשון שנהגת בו הוא מנהג טוב ורווח ברוב קהילות ישראל. א. אם נהגת בידיעה במנהג הראשון אפילו פעם אחת והיה בדעתך להמשיך לנהוג כן, את צריכה לעשות התרת נדרים. ב. אם נהגת במנהג הראשון שלוש פעמים ולא חשבת בדעתך אם להמשיך לנהוג כך או לא, לדעת רוב הפוסקים את צריכה לעשות התרת נדרים. ג. אם נהגת במנהג זה רק מחמת סיבה או מקרה מסויים ולא מתוך כוונה לנהוג כן וכפי שנראה ממה שכתבת "לא שמתי לב", אינך צריכה התרה אפילו אם נהגת כן שלוש פעמים. מקורות: א. לגבי זמן ברכת הטבילה, מבואר בגמרא בפסחים (דף ז:) שכל המצוות כולם מברכים עליהן עובר לעשייתן, חוץ מן הטבילה. נחלקו רבותינו הראשונים באיזו טבילה מדובר. לדעת הרמב"ם (ברכות פרק י"א הלכה ז'), הרי"ף (בפסחים ד.) והראש (פסחים ז:), מדובר בטבילת גר, שכן לפני הטבילה הוא אינו יהודי ולכן אינו שייך בברכה. לעומת זאת, בשאר סוגי הטבילות, יש לברך לפני הטבילה. אולם לדעת רש"י (שם), בה"ג (סי' מ"א), והרמבן (שם), יש לברך לאחר הטבילה, כיוון שאין חילוק מפורש בדברי חז"ל בין סוגי הטבילות, ויש לחשוש שמא תהיה מניעה להיכנס למים ולטבול. למעשה, פסק מרן השולחן ערוך (סי' ר' סע' א') כדעת הרמב"ם, שמברכים לפני הטבילה. ורבנו הרמ"א פסק כדעת רש"י והרמב"ן. וז"ל: "כשפושטת מלבושיה, כשעומדת בחלוקה, תברך: אשר קדשנו במצותיו וצונו על הטבילה, ותפשוט חלוקה ותטבול; ואם לא ברכה אז, תברך לאחר שתכנס עד צוארה במים; ואם הם צלולים, עוכרתן ברגליה ומברכת. הגה: ויש אומרים שלא תברך עד אחר הטבילה (טור בשם בעל הלכות גדולות והוא בה"ג דף פ"ה ע"ב ורש"י ורמב"ן סימן שכ"ח וש"ד), וכן נוהגים שלאחר הטבילה, בעודה עומדת תוך המים, מכסית עצמה בבגדה או בחלוקה, ומברכת". הבא"ח (שמיני יט) פסק כדעת הרמ"א. וכדי לצאת ידי כולם כתב השל"ה הקדוש (הובא בבאה"ט וערוה"ש סי' ר' סע' ד'), שתטבול תברך ושוב תטבול. הטעם לכך שבפעם הראשונה יכנסו המים לכל המקומות שבגופה ובפעם השניה יהיה כל גופה מכוסה במים (שירוי ברכה סי' ר' סע' ב', טהרת ישראל סי' קצ"ח ס"ק קכ"ג, חקרי לב יו"ד ח"ב ל"א). ומרן הבא"ח (שמיני יט) כתב שמנהגם לטבול ג' פעמים אחר הברכה וראה מקור הדברים בספר חסידים (סי' שצ"ד) וספר המנהיג (דין חפיפה סי' קכ"ב). רמז לדבר, ג' טהרות שנזכרו בפסוק: "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם, מכל טומאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם". ויש נוהגות לטבול שבע פעמים (מעשה אליהו עמ' קכ"ג). ובס' טהרת ישראל (סי' ר') כתב שטוב לנהוג לטבול ג"פ וכן רגילות הנשים והוסיף שמכל מקום, ראוי שתתנה בתחילה שכל מה שטובלת יותר מהדין הוא בלי נדר, שאם נהגה כן בסתם ולא התנתה הוי כמו נדר וברוצה לפחות מהטבילות צריכה התרה. אולם דעת הגרע"י (טה"ב ח"ב עמ' תק"י) שאין לזוז מפסק מרן השו"ע, ולכן בנות ספרד צריכות לברך לפני הטבילה, ואם נהגו כדעת השלה"ק, צריכות לבטל מנהגם, שהרי אם טבלה פעם אחת יצא כבר ידי חובה ולא יכולה לברך יותר לדעת מרן. מלבד כל זה, לדעתו (שם ח"ג עמ' תקכ"ב) אסור לברך במקוואות שלנו, שיש בהם הבל וזוהמה ויש להם דין של בית המרחץ שאסור לברך בו אלא צריכה לברך בחדר חיצוני. ע"כ. אך גם סוף דבריו אינם מוסכמים וכבר נחלקו האחרונים בנידון זה (פת"ש סק"ג). ובשו"ת צי"א (ח"ו סי' כ"ה) ושיעורי שבט הלוי (עמ' תמ"ד סע' ב') הכריעו שמותר לברך במקוואות שלנו, כיון שהם נקיים ואין מתרחצים בחדר הטבילה שהוא רשות בפני עצמו. ב. הנה כתב מרן השו"ע (יו"ד סי' רי"ד סע' א'): "דברים המותרים והיודעים בהם שהם מותרים נהגו בהם איסור, הוי כאילו קבלו עליהם בנדר ואסור להתירם להם; הלכך מי שרגיל להתענות תעניות שלפני ראש השנה ושבין ראש השנה ליום כיפורים, ומי שרגיל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין מר"ח אב או מי"ז בתמוז ורוצה לחזור בו מחמת שאינו בריא, צריך ג' שיתירו לו. אם בשעה שהתחיל לנהוג היה דעתו לנהוג כן לעולם, ונהג כן אפילו פעם אחת", כלומר אדם שהתחיל לנהוג מנהג מסויים, נעשה עליו מנהג זה כנדר ואינו רשאי לטבלו בלא התרה. לכן צריך לומר בתחילה שנוהג כן, בלי נדר. עוד מבואר בשו"ע (שם) שאם שאדם שנהג במנהג זה אפילו פעם אחת והיה בדעתו להמשיך לנהוג כן, נחשב הדבר ל'קבלת מנהג' ושוב הוא אינו רשאי לעבור על המנהג ללא התרת נדרים. ואם הוא נהג במנהג זה שלוש פעמים ולא חשב בדעתו אם להמשיך לנהוג כך או לא, נחלקו הפוסקים, ולמעשה דעת רוב הפוסקים צריך לעשות התרת נדרים (ראה כל נדרי עמ' תשי"א הערה ז'). והנה מבואר בשו"ת מהרשד"ם (יו"ד סו"ס מ' הובא בס' כל נדרי עמ' תשי"ח) שמה שנחשב מנהג, זהו דוקא באופן שקיבלו על עצמו בכוונה והיתה דעתו לנהוג כן מכאן והלאה או בסתמא, אך אם נהג כן במקרה או מחמת סיבה כשלהי, נמצא שהיה מנהג זה על דעת שלא לנהוג כן לעולם ואינו נחשב מנהג. ע"כ. ולכן אינו צריך התרה אפילו אם נהג כן שלוש פעמים. ואינו דומה למה שהוזכר לעיל בשם טהרת ישראל, כיון ששם נהג בסתמא ולא במקרה לטבול ג"פ וכדומה, משא"כ בנידון דידן שעשתה את הדבר בלא שימת לב, והראיה שבמקוה החדש ברכה בחדר החיצוני, ואפילו לא הרגישה שינוי בדבר. בכל מקרה כדאי לבדוק מה מנהג ביתך וכך לנהוג ואם את מסופקת טוב להשאר במנהג הראשון כיון שזהו מנהג הרווח ברוב המקומות בפרט בימנו שהמקוואות נקיים ביותר. וגם אם את מחליטה לברך מחוץ למקוה, צריך להקפיד שלא לדבר ולא לעשות הפסקה גדולה בין הברכה לטבילה. ברכת ה' עליכם,