- תורה, מחשבה ומוסר
- עקרונות בקיום מצוות
15
שאלה
מה הסברא של הדין תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם.
הרי היחס שלי לדבר שלא שיגרתי הוא גדול יותר.
לדוג היחס לתפילה בימים נוראים הוא גדול יותר משאר השנה או כאשר מגיע אורח לבית אז היחס שלי להתנהלות הבית שונה.
אז למה כאשר מתנגשים שתי ערכים אז מקדימים קודם את הדבר התדירי ולא את הדבר שהיחס שלי אליו גדול יותר (הדבר הלא תדיר..)
תשובה
שלום וברכה,
בספר טללי חיים (דברים עמ' שטו) מסביר:
"והנה האמת אפשר לומר, שעומק העניין תדיר קודם מלמד אותנו דווקא את מעלת המצוות הקבועות, שהן כדמיון אוויר לנשימה, היינו שהן חשובות כל כך, יסודיות כל כך, עד שאי אפשר להסתדר בלעדיהן אפילו יום אחד. מצוות קריאת שמע חשובה כל כך, היא אבן היסוד לחיים של כל איש ישראל, עד שאי אפשר להיפרד ממנה אף ליום אחד…כך גם התפילין והציצית. אי אפשר לנו לחיות ללא האור הגדול של מצוות יקרות אלו. לכן הם תדירות. דווקא מפאת חשיבותן הרבה, אי אפשר להפסיק לקיימן". עכ"ל, ע"ש.
אף שהדברים יפים, נראה לענ"ד שאף בלי הסבר זה, העניין מובן בפשטות, שיש מעלה בכך שדבר הוא תדירי. גם כמות היא איכות. כלומר שיש מעלה בעצם העובדה שהדבר הוא תדירי. לא הכל נמדד בהתרגשות שלנו.
הרחבה:
אולי יש קצת ראיה לדברינו מעצם השאלה בזבחים (צ:) מה קודם תדיר או מקודש. לפי הטללי חיים יש לשאול שתדיר עצמו מעלתו בכך שהוא מקודש. אך יש ליישב שיש שני סוגי מקודש.
אך נראה לענ"ד כנ"ל, שיש מעלה בתדיריות אף שאינו מקודש. וכעין זה מצינו בסוכה (מט:): "בשלשה דברים גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה, צדקה - בממונו, גמילות חסדים - בין בגופו בין בממונו. צדקה - לעניים, גמילות חסדים - בין לעניים בין לעשירים. צדקה - לחיים, גמילות חסדים - בין לחיים בין למתים". אף כאן נראה שמכיון שגמילות חסדים שייך בכמות גדולה יותר והיא אף לעשירים יש מעלה בכך.