שלום כבוד הרב, מצאתי סיגריה אלקטרונית (וויפ) חד פעמית בתחנת אוטובוס על הרצפה בשכונה שלי. הם עובדים על עקרון שיש להם מספר סופי של שאיפות עד שהתכולה (נוזל אידוי) נגמרת, ואז זורקים לפח. לפי הצורך ניתן להטעין את הסוללה, אך לא את הנוזל אידוי - הדגם שמצאתי מספיק לבערך 25,000 שאיפות לפי תיאור המוצר באינטרנט. אני לא יודע כמה חומר נשאר בסיגריה (כמה שאיפות נשארו, שזה בעצם מעיד על ערכה), התצוגה הדיגיטלית שלה מראה רק את אחוזי הסוללה שהיו 63%, שמעיד על שימוש (גם לפי הפיה שלה). הזיהוי של הסיגריה זה החברה, דגם וטעם. אין סימן מיוחד כגון שם או שריטה עליה. ערכה של הסיגריה זו במצב חדש באינטרנט הוא 125 שקל. באותו יום שמתי שלטים בתחנת אוטובוס על המציאה (ללא פרטים מזהים של הסיגריה) ופרטים שלי. לפי הנתונים לעיל, יש לי מספר שאלות: 1. האם בתנאים כאלו צריך להשיב את האבידה? 2. לכמה זמן אני צריך לוודא שהשלטים יהיו תלוים בתחנת האוטובוס לפרסום האבידה? 3. האם עליי לנקוט בעוד פעולות להשבת האבידה? 4. מה עליי לעשות עם האבידה אם לא נמצא מי שאיבד את האבידה? (אין לי שימוש בה אני לא מעשן ואני גם לא חושב שמישהו כל כך היה רוצה להשתמש בסיגריה אלקטרונית שנמצאה ברחוב)

שלום וברכה, אין חיוב השבה. אתה יכול לזרוק לפח. מקורות והרחבה: מסתבר שאין סימן על הסיגריה. עי' סמ"ע (רסב לג) שדבר שבמנין שאנשים לא שמים לב למנין - אינו סימן. וראה בספר השבת אבידה כהלכה (ד ד) שלכן שריטות קטנות בחפץ, לכלוך שאינו בולט, מספר גדול של ניקובים בכרטיסיה, סיגריות בקופסא וכדומה אינם סימן. דבר איסור אין חיוב להחזיר כמבואר בשולחן ערוך (רסו ד) "חתול רע שמזיק לקטנים, אין צריך להשיבו לבעלים, אלא כל המוצאו הורגו וזוכה בעורו". לגבי סיגריות עי' מנחת אשר (ח"א לה) שכתב: "קרוב אני לומר שזה איסור גמור". ע"ש. ויש לדון שמעט סיגריות בלבד אינו כל כך מזיק. ובספר השבת אבדה כהלכה (שם) מבואר שחייבים להשיב סיגריות אם יש סימן. ושאלתי את הגר"א נבנצל שליט"א ואמר לי שאין חיוב השבת אבידה על סיגריה (לא משנה סיגריה אלקטרונית או סיגריות רגילות) משום שזה מזיק, ואסור לעשן.