כבוד הרב שלום, אם בן אדם קם ושותה לפני עלות השחר, ללא שעשה את התנאי הידוע בערב לפני - האם זה נחשב שהוא שבר את התענית ולא יכול לומר עננו? רציתי גם לשאול האם אדם ששכח שהיום צום ושתה בטעות מים יכול לומר עננו? תודה רבה ובכבוד רב,

שלום וברכה, א. מי שהלך לישון ולא התנה שאינו מקבל את הצום, ואחר כך קם ואכל לפני עלות השחר – בכל זאת יכול לומר עננו (פסקי תשובות בשם שבט הקהתי). כל שכן לגבי שתיה שיש אומרים שמותר לשתות לאחר שינה גם ללא תנאי (עי' שו"ע תקסד). ב. אדם שפטור מהצום כי הוא חולה אינו אומר עננו. אך אם הוא צם אלא ששתה בטעות יאמר 'עננו' אלא שבמקום לומר "צום תעניתנו" יאמר "התענית הזה" (מ"ב תקסח ג, כף החיים תקסח ח, הגר"מ אליהו, שבט הלוי ח"ה סי' ס, שבט הלוי ח"ח סי' קלא, תשובות והנהגות ח"א סי' שכח, משנה הלכות חלק יח סי' שכג). ויש אומרים שאם אכל או שתה כשיעור לא יאמר עננו (ילקוט יוסף הלכות שבעה עשר בתמוז הלכה יז, וכן משמע בחזון עובדיה (ד' תעניות עמ' כב) שכתב: "ובאכילה פחות מככותבת, לא איבד תעניתו. ורשאי לומר עננו ביום צום התענית הזה"). על כל פנים אם לא שתה מלוא לוגמיו תוך כדי שתיית רביעית אלא תוך כדי אכילת פרס נראה שיכול לומר "עננו בצום תעניתנו" (תשובות והנהגות שם, אם כי הוא דיבר כשיש גם ספק אם שתה בכדי אכילת פרס). הרחבה: א. שתיה לאחר שינה כשלא התנה: דעת השולחן ערוך (סי' תקסד) שמי שהולך לישון אינו יכול לאכול ולשתות לאחר השינה אלא אם כן התנה שלא מקבל את הצום. ודעת הרמ"א שאין צריך תנאי לגבי שתיה כי מן הסתם דעתו לשתות וכאילו התנה. וכתב המשנה ברורה (ס"ק ו) שלכתחלה ראוי להחמיר ולהתנות אף לשתיה כדעת השולחן ערוך. אך אם רגיל לשתות אחר השינה אין צריך להתנות. וכתב כף החיים (תקסד י) שאם לא התנה כלל והוא צמא או תאב לזה יש להקל לשתות. וכן כתב בחזון עובדיה (ד' תעניות עמ' יא) שמי שמרגיש צימאון, יש לו ע"מ לסמוך לשתות. ב. כתב הבאור הלכה (תקסה א): "כתב הח"א יחיד שאינו מתענה ומתפלל עם הצבור יאמר בש"ת ענינו ויאמר ביום ת"צ זה [א"ז בשם הב"ח] עכ"ל ובמאמר מרדכי השיג ע"ז ע"ש ודבריו נכונים דיחיד שאינו מתענה אין לומר עננו בשום פנים" מבואר בדברי המשנה ברורה שמי שאינו מתענה אינו אומר עננו. מאידך המשנה ברורה כתב בהמשך (סימן תקסח ס"ק ג): "וה"ה וכו' תענית צבור - ונראה דבת"צ אף על פי שאכל יכול לומר עננו בתפלתו דשייך לומר ענינו ביום צום התענית הזה כמו שתקנו חכמים להתענות בו וכדלעיל בסימן תקס"ה אבל אם הוא תענית יחיד אף על פי שמחוייב להשלים כל שאכל כשיעור שהיה מאבד תעניתו אם לא היה נודר יום זה לא יאמר ענינו [נהר שלום]". לכאורה המשנה ברורה סותר עצמו. מצד אחד פסק כמאמר מרדכי שאינו אומר עננו, ומאידך פסק כנהר שלום שאומר עננו. הפוסקים (שבט הלוי שם, משנה הלכות שם, תשובות והנהגות שם) שאין סתירה אלא אדם שלא צם כלל – לא אומר עננו כלל. אדם שצם אלא שבטעות אכל או שתה – אומר עננו ביום צום התענית הזה". כדברי הנהר שלום שיאמר עננו פסקי כף החיים (שם) והגר"מ אליהו (מאמר מרדכי תעניות ובין המצרים). ובילקוט יוסף כתב שאינו אומר עננו וציין שכן הורה הגאון רבי יוסף חיים זצ"ל, וכמו שכתב מהרי"ח עזרא רחמים. וכתב שהמשנה ברורה סתר דבריו בזה. (אמנם עיין לעיל שהבאנו בשם הפוסקים שאין סתירה במשנה ברורה).