עד לפני שנתיים בערך לא הנחתי תפילין מגיל הבר מצווה. היום אני בן 22. נכנסתי לכלא בצבא לתקופה לא קצרה, באותו זמן איזה בחור לימד אותי להניח תפילין ומאז אני מניח כל יום תפילין. זה שינה אותי מקצה לקצה, אם אני לא מניח תפילין אני עצבני ומבולבל ואין לי סבלנות לכלום, רק בגלל שלא הנחתי, אבל אם אני מניח אז אני בסדר. רציתי לשאול מה פשר כל השינוי במצב רוח הזה, ובאם אני לא מצליח להניח בבוקר אלא רק בשעות הצוהריים האם זה בסדר?

זה טבעי שאדם מקיים מצוה זה עושה לו טוב על הנשמה. וכאשר הוא לא עושה את המצוה שהוא רגיל לעשות זה חסר לו והוא לא שקט. אפשר להניח גם בצהרים אבל רצוי לא לאחר את המצוה. אך אם לא הנחת בבוקר אתה יכול להניח כל היום עד שקיעת החמה. והמרבה במצות מוסיף זכויות ושמחת חיים.