שאלתי מילד לפני בר מצוה איזה חפץ ואבדתיו. למי אני חייב לתת כסף לילד או לאביו? [האם יש מציאות שזה של הילד בלבד כשאבא מסכים שיהיה לילד חפץ שאין לאבא שום רשות בו. אם כן, האם אני צריך לשאול את האבא איך הוא מתנהג עם ילדיו בענין זה כדי שיהיה ברור למי להחזיר?]

כדי לענות תשובה על שאלתך, שבבסיסה ניצב הדיון למי שייך החפץ, לאב או לבן, אנו נדרשים לחלק בין כמה אופנים שדרכם ייתכן והגיע החפץ לבן: א. מציאה – במשנה ובגמרא בבבא מציעא יב. מבואר שמציאה של בן הסמוך אצל שולחנו של אביו (ובתשובתנו לשאלה זו אנו יוצאים מנקודת הנחה שמן הסתם מדובר בבן הסמוך על שולחנו של אביו), מציאתו לאביו. כדברים האלה נפסק גם בשו"ע בחו"מ סימן ע"ר, סעיף ב'. ב. הילד קיבל את החפץ במתנה מאחרים – רובם ככולם של הראשונים והפוסקים (להוציא שיטת ר' שמשון שהובא במרדכי בבבא מציעא סימן רמ"א) סוברים שגם במקרה זה בו קיבל הילד מתנה מאחר (וכפי שנקרא הדבר בלשון חכמים 'דעת אחרת מקנה'), מכל מקום האב זכה במתנה. ובטעם הדבר כתב נימוקי יוסף (ב"מ ו. מדפי הרי"ף): "ואיכא מאן דאמר דכי היכי דאמרינן במציאה שהיא של אביו כן הדין אם נתנו אחרים מתנה לבן שתהיה לאביו וכן אם נתן לו אביו מתנה לא קנה (הקטן) שהרי אין לו יד לזכות לעצמו כלל. וכתב הרנב"ר ז"ל דמסתברא שהדין כך הוא בקטן הסמוך על שולחן אביו", וכדברים האלה נפסק בפירוש בהגהת הרמ"א בחו"מ סימן ע"ר סוף סעיף ב'. ג. בן שקיבל מתנה מאביו – כאמור לעיל בדברי הנימוקי יוסף, גם במקרה זה המתנה שייכת לאב, שהרי לקטן אין כלל יד לזכות. וכן כתב בספר מחנה אפרים הלכות זכיה ומתנה סימן ב' (וכתב שכל הפוסקים סוברים כך זולת ר' שמשון הנ"ל) וכן הובא בהגהת רעק"א (על השו"ע שם) בשם הנימוק"י דלעיל. אולם ראה בדברי שו"ת הרב בצלאל אשכנזי (סימן ל"ה) שכתב בזה דברים אחרים, ועיין שם. ויש לציין לגבי הסעיפים הנ"ל כמה הערות חשובות – 1. לגבי סעיף א' וב' כתב המחנה אפרים (שם), שאם האב מחל לגבי הבנים ונתרצה שתהיה המציאה או המתנה של הבן, - הרי הבן זכה בהם, ולא יוכל להוציאה מידם, ואפילו הם קטנים דידם כיד אביהם. אולם לגבי סעיף ג' של תשובתנו כתב המחנה אפרים שלא יועיל בזה מחילה של האב, עיין שם בטעמו. 2. לגבי סעיף ב' כתב המחנה אפרים (שם), שאם נתן אדם אחר מתנה לבן על מנת שאין לבן רשות בה תלוי הדבר במח' ראשונים, דלר"ת, המרדכי והטור הרי היא של הבן, ולשיטת הרמב"ם גם במקרה זה הרי היא נשארת של האב. 3. אם אדם או אפילו האב זיכה לבן את המתנה ע"י אדם אחר מועיל הדבר בכל מקרה (מחנה אפרים שם) להחשיב את המתנה כשייכת לבן. ולמעשה, לגבי הנידון בשאלה, אם מדובר שהבן קיבל את החפץ במתנה מאביו (או ממישהו אחר ובאופן שהאב מודע לדבר ונוח לו בכך), בזה יש לחלק ולומר שאם אותו שואל מחזיר את אותו החפץ עצמו שקיבל בהשאלה מהבן, יש לו להחזירו לבן שהרי עד היום היה נוח לו לאב שלבן יהיה את אותו החפץ, אולם אם החפץ נאבד ועתה מחזיר את השווי הממוני של החפץ, יש לו להחזירו לאביו, שהרי השייכות הממונית על החפץ היא של האב וכדלעיל, ובפרט שיש חשש שהבן יאבד את הכסף. הרב אברהם אחיה שוקרון