אני סטודנט לפסיכולוגיה, ובלימודי אני נפגש עם מחקרים רבים מאוד, שמוכיחים שלגנים יש השפעה גדולה מאוד לא רק על מראהו של האדם, אלא גם על דעותיו, נטיותיו הפוליטיות, אופיו, נטיות דתיות ועוד. מצד שני ברור לי שגם מי שנטייתו הטבעית הוא נוטה לתכונה רעה, זה לא מתיר לו להתנהג בצורה רעה. השאלה היא האם ישנה התייחסות הלכתית\ אמונית להשפעות הגנטיות? למשל, האם מי שיש לו נטייה גנטית (מוכחת) להתנהגות אימפולסיבית תוקפנית בבי"ד יתחשבו בזה כדי להקל בעונשו? האם בדיני שמיים יתחשבו בזה? האם מי שיש לו נטייה לאי קבלת מרות נקבל יותר בהבנה וסליחה אם הוא יכפור\ יזלזל במצוות?

כבר אמרו חכמים לפום צערא אגרא, כלומר: מי שקשה לו לשמור מצות ובכל זאת מתגבר שכרו רב, ומכאן יש ללמוד שיש התחשבות בנטיות הטבעיות לטוב ולמוטב של האדם.