ב"ה 1. דין שפועל שעובד בפרדס או בשדה וכדו’ מותר לו לאכול מהפירות תוך כדי אכילתו. האם הדין זה נכון ותקף גם לגבי פועל שעובד במסעדה (כגון מלצר) או בחנות פיצה/פלאפל וכדו’ שהבעלים מחוייב להתיר לו לאכול מהמזון הנמכר במקום? האם יהיה הבדל בין פועל שעובד במקומות הנ"ל שבהם מכינים את המזון במקום לבין פועל שעובד במקום בו לא מכינים את המזון במקום (כגון קופאי או סדרן שעובד בסופר - האם יהיה דינו שונה או שמא גם לו יהיה מותר לקחת מדברי המזון הנמכרים בחנות)? 2. במידה והדין שייך גם בפועל העובד בחנות פיצה וכדו’ - מה יהיה הדין במקרה הבא (שאירע במציאות): ישנה שדרה של מס’ חנויות הכוללת חנויות צעצועים ובגדים וכו’ וכן מס’ חנויות לממכר מזון: פיצה, פלאפל, בשרים, בית קפה וחנות ממתקים. האם מותר לפועלים "להחליף סעודותיהם", שמאחר ובין כה וכה בעל הבית מחוייב לספק להם ארוחה האם מותר להם להחליף עם חבריהם העובדים בחנויות הסמוכות ע"מ לגוון את התפריט או שמא יכול בעל הבית למחות בידם? (ישנה משנה {מעשרות פ"ב מ"ח} האומרת בפועל העובד יכול לאכול רק פירות מהסוג בו הוא עובד, האם שייך לדמות משנה זו לנידון הנ"ל?) תודה רבה!

שלום וברכה, על פי דין תורה פועל העושה מלאכה בדבר מאכל שהוא גידולי קרקע, בשעת גמר מלאכתם, יכול לאכול מהמאכל קודם שנגמרה מלאכתם למעשר ולחלה, דין זה לא שייך בפועל שעובד במסעדה או בחנות לממכר מזון, כיוון שהמאכלים שם הגיע לגמר מלאכתם וכבר התחייבו במעשר וחלה. (שו"ע חו"מ שלז) אמנם מדברי חכמים (כתובות סא) חייב אדם לאפשר ל"שמש" – מלצר לטעום מהמאכלים שהוא מגיש, אם הוא דבר שיש לו ריח והאדם תאב לו. וראוי לתת לו לטעום מכל מין ומין (שו"ע או"ח קסט, א) ולכן במקום בו העובד מגיש האוכל לסועדים בפניו מותר לטעום ממין אחד, וראוי שיאפשר הבעל הבית לטעום מכל מין ומין. על פי דין זה אין היתר לאכול מנה שלימה, אלא רק לטעום מהמאכל. כמו כן אי אפשר להחליף את הטעימה עם חבר אחר. אם מקובל שבעלי המסעדות מרשים לעובדים לאכול, מותר להם לאכול. (שו"ע חו"מ שלא ב) אך גם מצד מנהג זה, אין היתר להחליף המאכל עם של חברו, כיון שאין לנו להרחיב את המנהג ללא ידיעה מבוררת שבעל הבית מסכים לזה. כמובן שאם תקבלו את רשות בעל המסעדה להחליף את המאכל, הדבר מותר. בברכה, הרב מרדכי גרוס.