שלום וברכה לרב! בגמרא של מסכת יומא מובאת מחלוקת בין אביי ורבא אם כשפונים לימין ואח"כ לשמאל בעושה השלום שבסוף תפילת שמונה עשרה יש לעשות כן "לימינו של מי שמולו" (דהיינו שמאל העומד), או פשוט לימינו שלו ממש (העומד). להלכה ראיתי שבקרב אי אלו מן האשכנזים פונים ימינה ואז שמאלה, ואצל המזרחים ע"פ פסקו של הגר"מ אליהו פונים שמאלה ואח"כ לימין. מוזר הדבר, כי בקדושה, כשאומרים "וקרא זה אל זה", פונים קודם לימין ואח"כ לשמאל לשיטתו של הגרמ"א - ואם הוא סובר שיש לפנות לשמאל ואז לימין משום "מי שמולו" מדוע לא נוקט בשיטה זו הן בקדושה והן בסוף העמידה? האין קשר בין הבנת לימינו של מי פונים? בתודה רבה מראש!

שלום כריעות בסוף שמונה עשרה - נפסק בשו"ע (סימן קכג סעיף א') שבסיום תפילת העמידה על המתפלל לכרוע ולפסוע בעודו כורע שלש פסיעות לאחוריו. ולאחר מכן לפני שיזדקף, יאמר "עושה שלום במרומיו", ויטה את פניו לצד שמאל. ואז יאמר "הוא יעשה שלום עלינו", ויטה את פניו לצד ימין. ואחר כך יאמר ועל כל עמו ישראל ואמרו אמן כשהוא כורע ישר לפניו, כעבד הנפרד מרבו. קודם כל יש להפנות את פניו לצד שמאל כיון "שהמתפלל רואה עצמו כאלו שכינה מול פניו ושמאל האדם הוא צד ימינו של הקדוש ברוך הוא" (לשון המשנה ברורה סק"ד). יש נוהגים כדעת הזוהר הקדוש (פרשת פינחס דף רכט ע"א, הובאו דבריו בכף החיים (סימן קכג סק"ז) שהמתפלל כורע ופוסע שלש פסיעות ופונה לצד שמאלו ואומר: "עושה שלום במרומיו", זוקף, וחוזר וכורע לימינו, ואומר: "הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו", וחוזר וזוקף, וכורע מול פניו, ואומר: "ועל כל עמו ישראל ואמרו אמן". כאמור לדעת הפוסקים וכפי שפסק השולחן ערוך, אינו זוקף בין הכריעות כלל, אלא כורע קודם שיפסע שלש פסיעות, ובעודו כורע עושה הכל בכריעה אחת. כריעות בסוף לכה דודי - בשער הכוונות נאמר "בואי כלה בימין בואי כלה בשמאל בואי כלה באמצע" וכן מובא בסידור יעב"ץ בשם אביו שהתחיל בשמואל שהוא לימין השכינה. אך הבן איש חי (פ' וירא שנה ב') כתב שיש לכרוע קודם לימין ואח"כ לשמאל ובכה"ח (סי' רמ"א סקכ"ח) הסביר שיש להקדים צד ימין, מפני שהוא כנגד החכמה שהוא לצד ימין וצד שמאל נגד הבינה. כריעה באמירת "וקרא זה אל זה ואמר" - ראה קישור לתשובה של הרב עזריה אריאל. יום טוב