שלום, הנני עובד משרד ולעתים שותה כוס קפה או ירקות במשך זמן ארוך. לעתים תכופות עלי לצאת מהבניין בו אני נמצא דרך כיפת השמיים (המעבר לחלק השני של המפעל חייב להיעשות דרך כיפת השמיים, ולא רואים את המקום הקודם) האם כל פעם עלי לברך שוב פעם ברכה ראשונה ? מה יהיה הדין במעבר לחדר אחר באותו בנין ? מה יהיה הדין באכילת מיני מזונות ? תודה רבה!

לשואל, שלום! אם שתית קפה או אכלת ירקות, ואתה הולך לחלק השני של המפעל, ובדרכך אתה עובר תחת כיפת השמיים, עליך לברך שוב כשאתה חוזר למקומך. לעומת זאת באכילת מזונות אין צורך בברכה חוזרת. דין זה אינו פשוט לגמרי (הן החיוב בקפה וירקות, לכל העדות, והן הפטור במזונות, לעדות המזרח הנוהגות כשולחן ערוך). לכן עדיף להמנע ממנו ולברך ברכה אחרונה לפני צאתך, ואז ברור שהאכילה בהמשך מחייבת ברכה חדשה. במעבר מחדר לחדר תחת אותה קורת גג (ששניהם בבעלות המפעל, ובתנאי שזהו דבר שאתה רגיל לעשותו כפי שתיארת) הדין פשוט יותר, שאין צורך לברך פעם נוספת, לא על קפה וירקות ולא על מזונות. הרחבה: 1. דיני 'שינוי מקום' באמצע הסעודה מסועפים, וגם יש בהם חילוקי מנהגים בין העדות בעקבות מחלוקת השולחן ערוך והרמ"א (סימן קעח סעיפים א-ב, וראה הקדמת המשנה ברורה לסימן זה). לדעת השולחן ערוך - כאשר באמצע האכילה שינית את מקומך (כפי שיוגדר בהמשך), ואתה חוזר למקומך ורוצה להמשיך לאכול, עליך לברך ברכה אחרונה על מה שכבר אכלת ולברך ברכה ראשונה על מה שתאכל מעתה, וזאת בין באכילת מזונות ובין בירקות ושתייה (שו"ע שם סעיף א-ב). לדעת הרמ"א - כאשר אתה חוזר ורוצה להמשיך לאכול, אין צורך בברכה אחרונה על מה שכבר אכלת ושתית. לגבי הברכה הראשונה, בירקות ושתייה עליך לברך שוב על מה שתאכל ותשתה, ובמזונות ניתן להמשיך לאכול ללא ברכה (רמ"א שם סעיף ב ומשנ"ב ס"ק כו; אלא אם כן הסחת דעתך מלאכול ולא רצית להמשיך ועכשיו אתה מתחרט, אזי עליך לברך שוב ברכה ראשונה - המשך הרמ"א שם). [הערה על דעת השולחן ערוך, שיש בו אי בהירות. בגמרא בפסחים קא ע"ב נחלקו אמוראים האם דין שינוי מקום נאמר בכל מיני המאכלים (דעת רב ששת), וכך פסקו הרי"ף והרמב"ם; או דווקא במאכלים שאין צורך לברך אחריהם במקומם דווקא (רב חסדא), וכך פסק הרא"ש. בשולחן ערוך בסי' קעח ס"א כתב כדעת הרי"ף והרמב"ם, וכדרכו לפסוק כשניהם כנגד הרא"ש (כפי שכתב בהקדמתו לבית יוסף), וכך כתב בבית יוסף על דברי הרא"ש בנושא זה: "ובביאורי להרמב"ם פ"ד מהלכות ברכות דחיתי הכרעתו וקיימתי פסק הרי"ף". אולם בהמשך השו"ע, סעיף ה, הביא מחלוקת ראשונים בשאלה מהם המאכלים שטעונים ברכה במקומם (האם דווקא מיני דגן או כל הפירות משבעת המינים), ולכאורה לפי מה שפסק בסעיף א אין לשאלה זו נפקא מינה בהלכות שינוי מקום. נראה שהשו"ע הביא את הסעיף רק באופן אגבי לעניין הלכות ברכה אחרונה, האם צריך לחזור למקום ולברך, ולא לעניין הלכות שינוי מקום.] 2. למעשה, נהגו גם בעדות המזרח, מחשש לברכה לבטלה, כדעת הרמ"א שעל פירות משבעת המינים אין צורך לברך מחדש (כף החיים סי' קעח סקל"ד וילקוט יוסף סי' קעח ס"ז). אלא שבמקרה שבפעם הראשונה אכל כזית, יש שהציעו לצאת לכתחילה ידי דעת השו"ע ולברך ברכה אחרונה ושוב ברכה אחרונה, ואע"פ שבכך נגרמת ברכה שאינה צריכה - הדבר מותר במקרה זה כדי לצאת מן הספק. ורק אם אכל בתחילה פחות מכזית, ולא התחייב בברכה אחרונה, ימשיך לאכול ללא ברכה על סמך דעת הרמ"א (אור לציון, ח"ב פי"ב סי"ד). ויש אומרים שבכל מקרה יסמוך על הרמ"א (ילקוט יוסף, שם). 3. מה נחשב 'שינוי מקום'? מעבר מחדר לחדר באותו בניין אינו נחשב 'שינוי מקום', ואפילו אם בהיותך בחדר השני אינך רואה את החדר הראשון, אם זו הייתה תכניתך כבר בשעת הברכה (משנ"ב סקי"ב), ובתנאי ששני החדרים בבעלות אחת (שמירת שבת כהלכתה פנ"ד הערה כז בשם הגרש"ז אוירבך). לכן במעבר מחדר לחדר במפעל אין צורך בברכה חוזרת על המשך האוכל, מאחר שההרגל לעשות זאת שקול לתכנון בשעת הברכה (עיין 'פסקי תשובות' סי' קעח סק"ז). לעומת זאת מעבר ממבנה למבנה תחת כיפת השמיים נחשב 'שינוי מקום', ומצריך ברכה חוזרת. כך נראה בפשטות מהמשנה ברורה, שהדגיש בכמה מקומות שכדי שהמעבר לא ייחשב לשינוי מקום עליו להיות "תחת גג אחד" (סי' קעח בהקדמה ובסקי"ב, סי' רעג סק"ח). בשמירת שבת כהלכתה (פנ"ד הערה לג) דן על מעבר מבית לסוכה בחצר פרטית המוקפת גדר, וכתב שאין זה שינוי מקום, על פי המשנ"ב סי' קעח סקל"ז. ברם, המשנ"ב שציין מדבר על מעבר ממקום למקום בשטח פתוח המוקף מחיצות, ועליו כתב שאין זה שינוי מקום, ולא דיבר שם על מעבר ממבנה למבנה, שבו הצריך גג משותף, כאמור. מסתבר, אפוא, שגם השש"כ כתב זאת רק לגבי סוכה, שהיא דירת עראי ודינה כמקום פתוח, ולכן היציאה מהבית אליה, כשהיא מסונפת לבית וטפלה לו, דינה כמקום אחד. כיוצא בזה כתבו באור לציון (ח"ב פי"ב הערה טז) ובשו"ת שבט הקהתי (ח"ג סי' עז, לגבי מרפסת, שבטילה לבית). ברם, כשמדובר בשני מבנים נפרדים שאין אחד מהם טפל לחברו, אף השש"כ יודה שזהו שינוי מקום. אמנם יש שהתלבטו גם במעבר ממבנה למבנה תחת כיפת השמיים, שמא כאשר שניהם בתוך שטח אחד המוקף גדר וכולו תחת בעלות אחת (כפי שמדובר מן הסתם במקרה שלך) אין זה "שינוי מקום", ואפילו אם לא רואים את המקום הראשון (עיין 'שערי הברכה' פ"ט הערה כו, שהסתפק בזה; ועיין גם 'וזאת הברכה' עמ' 57 בשם "אחד מגדולי הדור" לעומת עמ' 58 שם, וצריך עיון), אך הדעה המקובלת היא שזהו שינוי מקום, כפי שעולה מהמשנ"ב הנ"ל. 4. ההמלצה לצאת מן הספק ולברך ברכה אחרונה במעבר ממבנה למבנה תחת כיפת השמיים נובע משני ספקות בדין זה: האחד, לגבי חיוב הברכה החוזרת בקפה וירקות, האם אכן זהו שינוי מקום (סעיף 3 לעיל). השני, לגבי הפטור מברכה חוזרת במזונות, לגבי עדות המזרח הנוהגות כשולחן ערוך, שחייב ברכה גם במקרה זה (סעיף 1 לעיל).