שלום לכבוד הרב, אני בן 14 וברצוני לשאול שאלה בנושא דחיית סיפוקים. קשה לי להוביל את עצמי ללימוד רציני. כל פעם שאני מתחיל ללמוד או איזה מסלול שתכננתי לעצמי אני אולי מצליח לפעמים יום יומיים אך לאחר מכן אני לא מצליח יותר. ולמעשה אני נותר עם הרבה מאוד חלומות ומעט מאוד מעשים. אני יודע שהתשובה הבלתי נמנעת היא להיות חלק ממסגרת אך בישיבה שבה אני לומד לאחר סוף הלימודים נשאר זמן רב פנוי שקשה לי לנתב אותו לעשיית שיעורי בית ולימוד תורה. והבעיה רק מתעצמת בחופשים. האם יש איזה ספר קל או מסלול שיכול לעזור לי בכך צעד אחר צעד? בתודה החרד לדבר ה’

קודם כל אני שמח לקרוא שאלו הן שאיפותיך. גם אם אי ך מצליח עדיין לממש הרצון הוא עיקרו של האדם. באופן מעשי אתה צריך לקחת על עצמך אתגרים קטנים שהם ברי מימוש להערכתך ולאט לאט להתקדם. אל תיקח על ההתחלה אתגרים גדולים מידי. בכל פעם שתעמוד באתגר אתה צריך לפרגן לעצמך ולשמוח. למשל בסוף פרק לקנות משהו טעים, בסוף מסכת טיול וכד'. מאחל לך הרבה הצלחה!