ישעיהו פרק מה

(א) כה אמר יהוה למשיחו לכורש אשר החזקתי בימינו לרד לפניו גוים ומתני מלכים אפתח לפתח לפניו דלתים ושערים לא יסגרו: (ב) אני לפניך אלך והדורים אושר (אישר) דלתות נחושה אשבר ובריחי ברזל אגדע: (ג) ונתתי לך אוצרות חשך ומטמני מסתרים למען תדע כי אני יהוה הקורא בשמך אלהי ישראל: (ד) למען עבדי יעקב וישראל בחירי ואקרא לך בשמך אכנך ולא ידעתני: (ה) אני יהוה ואין עוד זולתי אין אלהים אאזרך ולא ידעתני: (ו) למען ידעו ממזרח שמש וממערבה כי אפס בלעדי אני יהוה ואין עוד: (ז) יוצר אור ובורא חשך עשה שלום ובורא רע אני יהוה עשה כל אלה: (ח) הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד אני יהוה בראתיו: (ט) הוי רב את יצרו חרש את חרשי אדמה היאמר חמר ליצרו מה תעשה ופעלך אין ידים לו: (י) הוי אמר לאב מה תוליד ולאשה מה תחילין: (יא) כה אמר יהוה קדוש ישראל ויצרו האתיות שאלוני על בני ועל פעל ידי תצוני: (יב) אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי אני ידי נטו שמים וכל צבאם צויתי: (יג) אנכי העירתהו בצדק וכל דרכיו אישר הוא יבנה עירי וגלותי ישלח לא במחיר ולא בשחד אמר יהוה צבאות: (יד) כה אמר יהוה יגיע מצרים וסחר כוש וסבאים אנשי מדה עליך יעברו ולך יהיו אחריך ילכו בזקים יעברו ואליך ישתחוו אליך יתפללו אך בך אל ואין עוד אפס אלהים: (טו) אכן אתה אל מסתתר אלהי ישראל מושיע: (טז) בושו וגם נכלמו כלם יחדו הלכו בכלמה חרשי צירים: (יז) ישראל נושע ביהוה תשועת עולמים לא תבשו ולא תכלמו עד עולמי עד: (יח) כי כה אמר יהוה בורא השמים הוא האלהים יצר הארץ ועשה הוא כוננה לא תהו בראה לשבת יצרה אני יהוה ואין עוד: (יט) לא בסתר דברתי במקום ארץ חשך לא אמרתי לזרע יעקב תהו בקשוני אני יהוה דבר צדק מגיד מישרים: (כ) הקבצו ובאו התנגשו יחדו פליטי הגוים לא ידעו הנשאים את עץ פסלם ומתפללים אל אל לא יושיע: (כא) הגידו והגישו אף יועצו יחדו מי השמיע זאת מקדם מאז הגידה הלוא אני יהוה ואין עוד אלהים מבלעדי אל צדיק ומושיע אין זולתי: (כב) פנו אלי והושעו כל אפסי ארץ כי אני אל ואין עוד: (כג) בי נשבעתי יצא מפי צדקה דבר ולא ישוב כי לי תכרע כל ברך תשבע כל לשון: (כד) אך ביהוה לי אמר צדקות ועז עדיו יבוא ויבשו כל הנחרים בו: (כה) ביהוה יצדקו ויתהללו כל זרע ישראל: