מיכה פרק ב

(א) הוי חשבי און ופעלי רע על משכבותם באור הבקר יעשוה כי יש לאל ידם: (ב) וחמדו שדות וגזלו ובתים ונשאו ועשקו גבר וביתו ואיש ונחלתו: (ג) לכן כה אמר יהוה הנני חשב על המשפחה הזאת רעה אשר לא תמישו משם צוארתיכם ולא תלכו רומה כי עת רעה היא: (ד) ביום ההוא ישא עליכם משל ונהה נהי נהיה אמר שדוד נשדנו חלק עמי ימיר איך ימיש לי לשובב שדינו יחלק: (ה) לכן לא יהיה לך משליך חבל בגורל בקהל יהוה: (ו) אל תטפו יטיפון לא יטפו לאלה לא יסג כלמות: (ז) האמור בית יעקב הקצר רוח יהוה אם אלה מעלליו הלוא דברי ייטיבו עם הישר הלך: (ח) ואתמול עמי לאויב יקומם ממול שלמה אדר תפשטון מעברים בטח שובי מלחמה: (ט) נשי עמי תגרשון מבית תענגיה מעל עלליה תקחו הדרי לעולם: (י) קומו ולכו כי לא זאת המנוחה בעבור טמאה תחבל וחבל נמרץ: (יא) לו איש הלך רוח ושקר כזב אטף לך ליין ולשכר והיה מטיף העם הזה: (יב) אסף אאסף יעקב כלך קבץ אקבץ שארית ישראל יחד אשימנו כצאן בצרה כעדר בתוך הדברו תהימנה מאדם: (יג) עלה הפרץ לפניהם פרצו ויעברו שער ויצאו בו ויעבר מלכם לפניהם ויהוה בראשם: