ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"וְכִי יִשְׁאַל אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם: אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם אִם שָׂכִיר הוּא בָּא בִּשְׂכָרוֹ". (שמות כב, יג - יד)
מבואר בתורה, שלמרות ששואל חייב באונסים אם 'בעליו עמו' הרי הוא פטור מלשלם.
אף שהסברא היתה נותנת, שפטור 'בעליו עמו' מתייחס למקרים שבהם בשעה שנגרם הנזק, היה הבעלים ביחד עם השומר, ולכן יש מקום לומר, שבמקרה כזה השומר אינו חייב לשלם, הרי שההלכה היא (שולחן ערוך חושן משפט סימן שמו סעיף ב), ש'היה עמו בשעת שאלה - אין צריך להיות עמו בשעת שבורה ומתה'. דהיינו, שאם הבעלים היה 'עם' השומר בשעה שהתחילה השמירה, הרי השומר פטור אף שהבעלים אינו 'עמו' בשעה שהחפץ ניזוק.
עוד מבואר, שהגדרת 'עמו' פירושה, שהבעלים עבד עבור השומר.
ולכן, פטור בעליו עמו, פירושו שבמקרה שבשעת התחלת השמירה, עבד הבעלים עבור השומר, הרי השומר פטור מלשלם במקרה של נזק לפקדון. פטור זה מתייחס לכל חיובי השמירה, ולכל סוגי השומרים, ולכן אפילו שואל פטור, ואפילו בפשיעה.
בגמרא (בבא מציעא צז.) אומר רבא:
"אמר רבא: האי מאן דבעי למישאל מידי מחבריה וליפטר, נימא ליה: אשקיין מיא, דהוי שאילה בבעלים. ואי פקח הוא, נימא ליה: שאיל בדישא, והדר אשקייך".
מדברי הגמרא רואים, שאין צורך שהבעלים יהיה עובד בתשלום, או בעבודה משמעותית - אפילו אם בשעת התחלת השמירה ביקש השומר מהבעלים למזוג לו כוס מים, והבעלים עשה זאת, פטור השומר.
מה הדין כאשר הבעלים עושה את העבודה עבור השומר ביוזמתו? במקרה זה נחלקו הטור והמרדכי. לדעת הטור (חושן משפט סימן שמו), אפילו אם הבעלים עשה מיוזמתו, הרי זו שמירה בבעלים. אולם המרדכי (בבא מציעא סימן שעג) כתב שבמקרה כזה אין זה נחשב שמירה בבעלים. בשולחן ערוך (שם סעיף ד) פסק כדעת הטור.
עוד יש לדון, מה הדין כאשר הבעלים רק התחייב ללכת לעבוד, אבל עדיין לא עשה שום דבר עבור השומר. במשנה בתחילת פרק השואל (בבא מציעא צד:) נאמר: "שאל את הפרה ואחר כך שאל את הבעלים או שכרן, ומתה - חייב, שנאמר בעליו אין עמו שלם ישלם".
הגמרא אומרת, שרק אם השאלה קדמה לעבודתם של הבעלים השומר חייב. אולם, אם השאלה ועבודתם של הבעלים התרחשו בו זמנית, השומר פטור. על כך מקשה הגמרא, כיצד זה יתכן, הרי השומר מתחיל לשמור רק כאשר הוא מבצע פעולת משיכה, והבעלים מתחיל לעבוד באמירה בלבד.
מכח קושיית הגמרא לומד הרא"ש (שם סימן ו) שמרגע שהבעלים התחילו להתכונן לקראת העבודה, זה נחשב כבר שהתחילו לעבוד. אמנם, הרמ"ה חילק, שדווקא אם הבעלים מצידו מוכן לעבוד מיד, אלא שלשומר אין עבודה עבורו, נקרא שהתחיל את מלאכתו. אבל אם השומר אמר לבעלים לבוא לעבוד אצלו מחר, אין זו התחלת מלאכה, גם לא לעניין שאלה בבעלים.
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
סדרת החינוך של הטבע!
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
למה ללמוד גמרא?
הלכות שטיפת כלים בשבת
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
חכמת התורה וחכמות החול
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
