ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
מצות לא תעשה שלא להקים דבר על פי עד אחד, שנאמר: "לא יקום עד אחד באיש לכל עוון ולכל חטאת" (דברים י"ט)
לא הייתה זו שכנות למופת. אומנם לשאול זו מזו מוצרי אפיה ובישול הרשו לעצמן מידי פעם, אולם קשרי ידידות של ממש מעולם לא התפתחו ביניהן. אדרבה, במקום חברות צמחה ועלתה לה יריבות סמויה בין השתיים, יריבות שעלה גם לפני השטח מפעם לפעם בויכוחים אישיים כאלה ואחרים. קשה לומר כי שתיהן היו אשמות במצב, כל מי שהכיר את השתיים ידע להצביע בוודאות על הגורמת הראשית לאווירה שנוצרה - זאת שתמיד היו לה טענות על כל העולם, תמיד חשבה שהכל שלה ולה מגיע הכל, כשמאידך שכנתה הייתה אשה טובה, נעימת סבר ומפורסמת כבעלת מידות טובות. אולם גם לאשה טובה כמותה היה קשה עד בלתי נסבל להסתדר עם השכנה המטרידה, לכן בויכוח המרגיז כל כך שהתעורר באותו יום החליטה שלא לוותר. אותו בוקר, כשבאה להוריד את הבגדים אותם תלתה לייבוש, יצאה גם שכנתה ורצתה אף היא להוריד את הבגדים ולקחתם. בתעוזה כזו עוד טרם נתקלה, פשוט לבוא ולקחת את בגדיה?! הויכוח היה נוקב וקולני כשכל אחת טוענת כי הבגדים שזה עתה הורדו מחבלי הכביסה שייכים לה. לאחר שעה ארוכה, משלא הגיעו לכלל הכרעה, הציע אחת הנשים מתוך אותן נשים רבות שהתאספו לשמע קולות המריבה, שיגשו לגאון רבי אליהו חיים מייזל זצ"ל רב העיר לודז', על מנת שיכריע עם מי הצדק.
משנכנסו שתיהן לחדרו של הרב, התחדש הויכוח הקולני מהתחלה. הרב הרגיע את הרוחות הסוערות, וביקש מהן לפרט את טענותיהן בנחת אחת לאחת. לאחר שסיימו שתי הנשים לטעון את טענותיהן ביקש אחד השכנים שגר בסמיכות לאותן שתי נשים את רשות הדיבור מהרב. הרב אישר לו לדבר והלה החל לספר כי ראה כיצד אחת הנשים לקחה עימה את הבגדים על מנת לתלותם, וברור לו לחלוטין כי אלו הם הבגדים המדוברים. הרב עצר את האיש מלהמשיך את דבריו, ושאל האם יש מישהו נוסף שיכול לאשר את הדברים, משלא נענה אמר כי אינו יכול לקבל את עדותו שכן הוא היחיד שמעיד על כך ולכן אינו נאמן. הרב שקע בהרהורים, ולאחר שעה קלה ביקש מהנשים להכניס את הבגדים המדוברים לחדר הסמוך. לאחר זמן מה ביקש מהנשים לבחון את הבגדים ולקבל החלטה. הוא פנה לראשונה וביקש ממנה לעבור על הבגדים, ולזהות האם אכן הן שלה. האשה נברה בבגדים ואמר בהחלטיות כי ודאי הבגדים הם שלה. לאחר מכן ביקש הרב מהאשה השניה כי תעבור אף היא על הבגדים. האשה נטלה לידה את הבגד הראשון, החזירה אותו ואמרה כי נראה לה שחלה טעות ולא מדובר בבגדים שלה שכן הבגד הזה אינו שייך לה. הרב ביקש ממנה להמשיך ולבדוק בגדים נוספים, שעל חלקם אמרה כי הם כן שייכים לה. אז אמר הרב כי הבגדים שייכים לאשה השניה שידעה אכן לזהות בין הבגדים שבאמת שלה, לבין הבגדים שהרבנית הוסיפה שם שעה קלה לפני שנכנסו לחדר.
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
101 - "ולא תהדר פני גדול"
102 - "לא יקום עד אחד.."
103 - "לא תלך רכיל בעמך"
טען עוד
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












