ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
אנשים שחיים בסופה של תקופה לעתים קרובות אינם מסוגלים להבין שהם נמצאים בסופו של מה שנחשב נורמלי וצפוי במשך מאות שנים. כולנו מצפים שדברים יימשכו באותו הקצב ובאותה הקביעות שנמשכו עד כה. לכן שינויים פתאומיים וגורפים בנסיבות החיים תמיד מפתיעים אותנו, מפני שלעולם איננו מוכנים לבלתי ידוע ולבלתי צפוי. היהודים ידעו שיעקב או יוסף לא יחיו לנצח, אך הם לא שיערו עד כמה מצבם במצרים ישתנה אחרי מות הדור של יעקב ויוסף.
ברור שנוכחותם של יעקב ויוסף היתה הגורם המכריע ב"גלות הטובה" במצרים. לפיכך התורה מדגישה שיעקב חי בארץ מצרים. הנוכחות של יעקב בארץ מצרים היתה מה שהגן על משפחתו ועל צאצאיו מפני הטינה הטבעית של המצרים כלפי מה שבעיניהם נראה בוודאי כקבוצה של זרים שמחזיקה בכוח, עושר והשפעה שלא ראוי שיהיה לה.
יעקב הזקן והעייף הוא זה שמציל את מצרים מעוד חמש שנים של רעב נורא, ולא יוסף החכם והבטוח בעצמו. לכן ההדגשה על העובדה שיעקב חי במצרים היא דרכה של התורה להזהיר אותנו שלא נהיה בטוחים בדבר הסיבות להתרחשות דברים או האנשים שהם הזרזים העיקריים למצבים שנוצרים בחיים הלאומיים והאישיים.
דברי הפרידה של יעקב מילדיו המתועדים בפרשת השבוע מעידים על כך שהוא ער לבעיות שעוד צפויות לבניו. התורה מלמדת אותנו שהוא ביקש לגלות את כל סיפור ההיסטוריה לילדיו, אפילו עד ימות המשיח, אך הקב"ה מנע זאת ממנו. בכל זאת, יעקב בוודאי התייחס לעתיד הקרוב שמצפה לבני ישראל - לעובדה שעומד לחול שינוי ושהעבר יהיה רק עבר וכבר לא הווה ובוודאי לא עתיד. הברכות שיעקב מעניק לילדיו הן כולן ברכות לטווח הרחוק, כאלה שאמורות להתגשם במשך מאות שנים רבות.
יעקב אינו יכול לספר להם את סוף הסיפור של העם היהודי, אך הוא מבטיח להם שיש סוף טוב לסיפור. גם זה סימן לכך שהדמות המרכזית בתקופת האבות והאמהות היא יעקב. לכן את המילים הראשונות של הפרשה "ויחי יעקב" אפשר להבין גם בעבר וגם בהווה, שיעקב עדיין חי. האישיות שלו והדוגמה שהוא נתן, מדריכות את העם היהודי ואת היסטוריה היהודית. כולנו עדיין נמצאים תחת השפעת האב הגדול שעל שמו אנחנו קרואים - ישראל - וכדאי שכולנו נהיה מודעים לברכה זו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.














