ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ההלכה היא שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, ולכן אין אדם יכול להקנות לחבירו את פירות העצים שלו העתידים לגדול ולצמוח. אולם אפשר, בכל זאת, להקנות את הדקל לפירותיו, כלומר: להקנות את כח הצמחת הפירות שישנו בדקל. בקנין כזה אין בעיה של "דבר שלא בא לעולם" משום שכח הצמיחה קיים בדקל כבר עכשיו, ויש כאן קנין חלקי בדקל עצמו.
כאשר עשו הקנאה שכזאת, אנו מגדירים שה"דקל לפירותיו" קנוי לקונה, ואילו גוף הדקל שייך לבעלים הראשון. נחלקו אמוראים מיהו הבעלים העיקרי במצב כזה ומיהו הטפל. ר' יוחנן סובר שבעל קנין הפירות הוא הבעלים המרכזי (קנין פירות כקנין הגוף) וריש לקיש סובר שבעל קנין הגוף הוא הבעלים המרכזי. (ראה למשל, גיטין מז:). ההלכה נפסקה כריש לקיש, שקנין הגוף הוא העיקרי.
נחזור לעניננו. ראינו בגליון הקודם שקצות החושן טוען שמתנה על מנת להחזיר היא הקנאה לזמן. אולם במשך הזמן הזה החפץ קנוי קנין גמור (קנין הגוף) למקבל המתנה, שהרי יכול לצאת ידי חובתו באתרוג של מתנה ע"מ להחזיר, ומוכח מזה שהאתרוג נחשב שלו ("לכם" - משלכם)
כנראה, בדיוק מסיבה זו, לא קיבל הרא"ש את ההגדרה הזאת (והסביר שיש כאן הקנאה גמורה לעולם, אלא שהיא מותנית בהחזרה), משום שהוא סובר שאין בהלכה מושג של קנין הגוף לזמן. קנין הגוף הוא העברה שלמה וגמורה של הבעלות, ואינו יכול לפקוע מעצמו לאחר זמן. אמנם אפשר להקנות קנין לזמן אך זהו בהגדרה "קנין פירות", כלומר המקבל קונה את כח הצמחת הפירות שבדבר למשך זמן מסוים, ובסוף הזמן הזה חוזרת הבעלות הגמורה למקנה, משום שמלכתחילה הקנה רק את הפונקציה הזמנית של הפירות.
אך כאשר אדם מקנה את גוף הדבר - לא יפקע הקנין לאחר זמן.
ואם אדם מקנה אתרוג לזמן - הרי זה קנין פירות, ואינו נחשב "לכם", שהרי "קנין פירות לאו כקנין הגוף".
טענה יסודית זאת (שאין קנין הגוף לזמן) כתובה במפורש בר"ן בשם הרא"ה (חידושי הר"ן לגיטין פג:) ומסתבר שהרא"ש סובר כמותו.
אך קצות החושן טוען, שהר"ן עצמו (בנדרים כט.) סובר שאין קנין הגוף לזמן (ואינו סובר כדברי הרא"ה שהביא בעצמו).
קצות החושן מביא ראיה חזקה לשיטתו. בגמ' (ב"ב קלז.) מובא מקרה של אדם שהקנה את נכסיו כך: "נכסי לך, ואחריך לפלוני". כלומר: כל נכסי קנויים לך, ולאחר מותך לא יעברו בירושה אלא יהפכו להיות של פלוני. ומבואר בגמ' שלראשון יש קנין הגוף גמור בנכסים ויכול לקיים בהם מצות ארבעת המינים.
ומוכח מזה שאפשר להקנות קנין הגוף לזמן, שהרי אין לו שם קנין תמידי אלא עד שעת מותו!
בחידושי חכמת שלמה (לרבי שלמה קלוגר) על חו"מ סי' רמ"ח מביא שני כיוונים לדחות את ההוכחה הזאת. ננסה לבאר אותם בסגנוננו.
א. שם מדובר על הקנאה לכל החיים. הקנאה לכל החיים אינה הקנאה חלקית - זוהי הקנאה גמורה למקבל, אלא שסייגו את כח הירושה במתנה זאת, ואמרו שאחריו יעברו הנכסים לפלוני. אולם כלפי המקבל יש כאן מתנה גמורה, ולכן היא יכולה להיות קנין הגוף.
אולם, שיטת רמב"ן (בחידושיו לסוגיה ב"ב קלז:) שאפשר גם להקנות באותו אופן "נכסי לך לעשר שנים, ואח"כ יהיו קנויים לפלוני". ולשיטתו עדיין תהיה הוכחה שיש קנין הגוף לזמן.
ב. ולכן אמר "חכמת שלמה" חילוק נוסף. בב"ב קלז: מדובר על אדם שהסתלק הסתלקות גמורה מהנכסים, ולא יחזרו אליו עוד, אלא שבמקום להקנות אותם לאדם אחד, העדיף לחלק את הבעלות (הגמורה!), עד זמן מסוים לפלוני ואח"כ לאדם אחר. אבל סוף סוף מצד המקנה יש כאן הקנאה גמורה.
אולם, כאשר אדם מקנה חפץ לזמן, הריהו משאיר לעצמו את הבעלות לאחר אותו הזמן, ונמצא שלא הקנה הקנאה
גמורה כלל, ובאופן מהותי ההקנאה היא זמנית, ואז אין זה אלא קנין פירות.
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך ללמוד אמונה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה זה אומר בחזקת בשרי?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
ארבע כוסות ושלוש מצות
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
