ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא
נאמר במדרש כי "פרי עץ הדר" נאמר גם על אברהם אבינו, המאמין הגדול והמחנך הגדול, והדברים הבאים הנכתבים כאן יהיו לע"נ הטהורה של אמו"ר הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצוק"ל שהיה לנו לפרי עץ הדר, ונבל"ע בראשון של חג הסוכות תשס"ח.
בבריאת העולם היתה האדמה אמורה להוציא "עץ פרי" - שיהא טעם העץ כטעם הפרי, חטאה האדמה ולא היה טעם העץ כטעם הפרי. וביאר זאת הרב זצ"ל באורות התשובה - שלא היה אמור להיות הפרש והבדל בין המגמה לבין האמצעי להגיע אליה. גם העצים הנחוצים לגידול הפרי נתעבו ונתגשמו ואיבדו את טעמם. ימים יבואו ויתוקן חטא האדמה, ואורחות החיים המעשיים לא יחצצו בעד הנועם של האור האידיאלי, ויהיו מורגשים כל האמצעים המחזיקים גובה רוחני כהרגשת עצם המגמה והתכלית. החטא נבע מן הפער הנוצר כשאנו באים למסגר את העניינים הרוחניים במסגרת הגופניות. ואכן ישנם גדולים באמת, שבעיסוקם במטרות עליוניות מעלים ומרוממים את כל פועלם עד להגעה אל התכלית הנדרשת והכל נהפך למקשה רוחנית אחת, וכל פרטי המעשים מתעלים עימו, ומתאחדים להרמוניה אחת של תורה וקדושה, וגם כשחזון גדול יורד לתחום המעשה על כל פרטיו הקטנים אינם מקטינים במאומה את המטרה וטהרתה.
גם טעותם הנוראה של המרגלים היתה כזאת "היש בה עץ אם אין" "ולקחתם מפרי הארץ" כי בארץ ישראל אמורה להיות גילוי של ראשית היצירה שהעץ הוא בטעם הפרי, "ולקחתם מפרי הארץ". אולם המרגלים הביאו זמורה עם אשכול ענבים אחד, העץ לחוד והפרי לחוד שאין טעם עצה ופריה שוים (עיין מי מרום ח"ה).
בנטילתנו את האתרוג פרי עץ הדר, שהגמרא (סוכה ל"ה) אומרת על האתרוג "שטעם עצו ופריו שווה". הרי זה התיקון והצעדה אל מטרת הבריאה מבלי להבדיל בין העץ לפרי ומבלי לנתק את האמצעי והמטרה אליה אנו שואפים.
אמו"ר זצוק"ל, אתרוג היה, עצו ופריו שוים, שכל עיסוקו בכל גוון התחומים היה מתוך תורה כמקשה אחת, ושורש אחד לכולם, ונפטר לבית עולמו בשם טוב.
ימים אחדים לפני סוכות הגשתי לפניו אתרוג מהודר, ואמר לי כי האתרוג יפה מאוד, אבל אינו בטוח כי יספיק - יוכל לברך עליו. חבל על דאבדין, וזכותו תגן עלינו ועל כל ישראל לגמר חתימה טובה, אמן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.













