ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- צו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
התורה משתמשת במילה "צו", פקודה, כדי לתאר את ההוראות של משה לאהרון כשהוא מקבל את תפקידו החדש ככהן הגדול של עם ישראל. הצו הוא הנחת יסוד. על אף שהיהדות משאירה מרחב גדול לכישרונות של הפרט ומאפשרת לו לבטא את היצירתיות שלו, תמיד יש מסגרת בסיסית של מצוות וחוקים שאליה יש לתעל את הכישרון ואת היצירתיות.
בכל ברכה שיהודי מברך לפני קיום מצווה הוא אומר "וציוונו", אלקים ציווה אותנו לבצע את המעשה הקדוש הזה. אנחנו נכנעים לרצון האל ולמצוות התורה כשאנחנו מקיימים את מצוות היהדות.
כיום אנחנו חיים בחברה שמעלה על נס את הרעיון שאנשים עושים דברים "בדרך שלהם". שוב, על אף שאינדיבידואליות היא רעיון ראוי כשלעצמו ותכונה שיש לעודד, בייחוד אצל הצעירים, המסגרת הבסיסית חייבת להישמר. המסגרת הזאת מכילה את רשת המצוות והחובות שקושרים אותנו לתורה ולמסורת. הניסיון היהודי מלמד שהיהדות מאבדת את משמעותה כאשר מנסים להכניס לתוכה אופנות חולפות וגימיקים, גם אם בתחילה הם נראים לנו פופולריים מאוד.
כשתומכים בהפרת מצוות השבת בוודאי לא מחזקים את אווירת השבת או מעניקים ליום הזה יותר משמעות. הנמכת הדרישות בשבת כדי להפוך אותה לפופולרית יותר הובילה רק לדעיכתה בקרב צאצאיהם של אותם אנשים שניסו לשנות את מצוותיה.
השבת הזאת, שבאה לפני חג הפסח, נקראת "שבת הגדול". במציאות כל שבת היא שבת גדולה. אין ביהדות עוד מושג שמלווה בכל כך הרבה הוראות וחובות, בכל כך הרבה מצוות עשה ומצוות אל תעשה, כמו השבת. כל הניסיונות "לשפר" את השבת התגלו כהרסניים, בסופו של דבר, לא עמדו במבחן הזמן והנסיבות. השבת גדולה מפני שבה באות לידי ביטוי המצוות והמשמעות של היהדות. מי שמקיים את מצוותיה הקפדניות זוכה לחוש את העונג שנלווה ליום הזה, "מעין עולם הבא".
כל האיסורים מובילים דווקא למצב אמיתי של סיפוק וחירות. הגדולה של השבת קשורה, לפיכך, קשר הדוק למושג החירות. ביהדות שבת וחג הפסח צועדים יד ביד.
השבת היא השער הגדול לחג הפסח מפני שכאשר אנחנו לוקחים על עצמנו את מושג "וציוונו", ומקיימים את ההתחייבויות שלנו, אנחנו יכולים להגיע לחירות הנשמה שאליה כולנו שואפים.
לפיכך אין זה מקרה שפרשת "צו" נופלת בדרך כלל על השבת שקודמת לחג הפסח, שבת הגדול.
לחירות יש תכלית וגם מחיר. הציווי הוא גם המחיר אך גם השכר על השגת החירות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
