ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בית המקדש
- הכיסופים והבית השלישי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בימינו, כשאפשר לחיות את החלום הזה ולקיים את ההבטחה במלואה, כשכולנו יכולים להיות בירושלים השנה, וקל וחומר בשנה הבאה, הביטוי הזה נשמע חלול וצבוע משהו.
לאחר שהעברתי את חג הפסח מחוץ לארץ-ישראל, קלטתי את האנומליה שמאפיינת את החיים היהודיים המודרניים. איך קרה שיהודים טובים, מאמינים, נאמנים ושומרי מצוות אומרים "לשנה הבאה בירושלים" בלי נקיפות מצפון או אפילו מחשבה על האירוניה שבדבר? שהרי ברור שלרוב היהודים שחיים בתפוצה, בייחוד באמריקה הצפונית, "לשנה הבאה בירושלים" הוא רק ביטוי ריק מתוכן, גם אם מרגש. הגישה הזאת מאפיינת את כל מגזרי החברה היהודית: חרדים, דתיים, מסורתיים, חילוניים בכל מובן, יהודים שהתבוללו, ויהודים שנישאו בנישואי תערובת. כל ארבעת הבנים יושבים בשולחן הסדר ואומרים פה אחד "בשנה הבאה בירושלים", אך הם גם מסכימים שזאת לא תוכנית מעשית בשבילם.
מדוע? ליהודי המתבולל והחילוני, ישראל כאומה וירושלים כעיר הקודש שוב אינם דברים שמדברים אל לבו ואל נשמתו. במאה ה-19 קבעה התנועה הרפורמית בגרמניה שברלין היא ירושלים שלה. טוב, זה לא בדיוק הסתדר, אבל זה כבר סיפור אחר שאיננו קשור למאמר הזה.
היום לקבוצה הזאת כבר אין חיבור רגשי או היסטורי לארץ ישראל או לירושלים. מעניין לציין שלקבוצה הזאת יש ייצוג אפילו כאן, במדינת ישראל עצמה, בקרב אלה שמכחישים את זכותה של מדינת ישראל להתקיים כמדינה יהודית. הם רואים את בעיר ירושלים ואת מדינת ישראל דרך פגמיהן - פקקי התנועה, מלמחות צבאה, כישלונה כמדינה הכי חילונית, ליברלית ומערבית בעולם. הם מתעבים את הדת ובזים למסורת היהודית כדברים אנכרוניסטיים שאינם ראויים לקיום או להמשכיות בחברה הנאורה.
מאחר שירושלים אינה מושלמת בעיניהם, וגרוע מזה, מאחר שאיננה ששה לאמץ את אמות המידה שלהם לשלמות - היא מתעקשת שלא להיות נאורה יותר משאר העולם הנאור - היא כבר מאבדת את משמעות מבחינתם. "בשנה הבאה בירושלים" נכון רק כשמדובר בירושלים האוטופית, הבדיונית והדמיונית שהם רואים בעיני רוחם. מאחר שירושלים הזאת מעולם לא היתה ולעולם לא תהיה, למה לטרוח עם ירושלים בכלל? הרי היא רק מקום על המפה, לא יפה במיוחד ודי קרתני. יש בירושלים האמיתית יותר מדי מוסדות תורניים שלא מאפשרים לירושלים הדמיונית, האידיאלית, הנאורה והחילונית לעילא לצמוח.
גם יהודים דתיים בגולה מתקשים להתמודד עם ירושלים האמיתית. הפנטזיה שלהם על ירושלים המושלמת - ירושלים עם מנהיגות דתית ורבנית מהסוג המסוים שהם רוצים, ירושלים עם אחידות של מנהגים ושל קיום מצוות, ירושלים עם צייתנות מוחלטת למסורת ולמנהגים - מונעת מהם לראות את ירושלים כפי שהיא באמת. הואיל וגם ירושלים המושלמת שלהם איננה זמינה כעת, "לשנה הבאה בירושלים" נאמר במשמעות של "לשנה הבאה בירושלים, אבל רק בתנאים שלי." ירושלים הדמיונית מושכת את הלב הרבה יותר מהעיר האמיתית. בירושלים הדמיונית אין בעיות דיור, חינוך או קשיי בתעסוקה. היא משיחית בטבעה ולכן "לשנה הבאה בירושלים" היא בעצם תפילה של המשיח, אבל לא שלנו.
גם קבוצה זו של יהודים נפלאים ונאמנים שתומכים בעם ישראל ובארץ-ישראל בכל לבם, בכל זאת ממתינה שהגדרת השלמות שלה תתגשם לפני שהמשפט "לשנה הבאה בירושלים" יהפוך בשבילה למציאות. חבל, מפני שהם עצמם, העם היהודי בכלל, מדינת ישראל וירושלים בפרט, כולם מחמיצים הזדמנות נפלאה לבנות את ירושלים האמיתית כאן ועכשיו. הבה נקווה ונפעל לכך שבשנה הבאה באמת נגיע לירושלים ושירושלים האמיתית תפרח ותשגשג היום וגם בעתיד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
