ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- משפחה חברה ומדינה
- בית המקדש
- הכיסופים והבית השלישי
חסידים מספרים כי רבי בונם זצ"ל זי"ע, היה מתאונן תמיד על מה שמתוך דוחק הגלות עם ישראל בוכה ומתפלל על חיי בני מזוני וכדומה, ומבקש רק עניינים גשמיים, ולא מתחנן ומבקש מהקב"ה שישיב שכינתו בינינו וישוב וירחם עלינו, ויבנה בית המקדש במהרה.
והיה ממשיל דבר זה במשל יפה, משל למלך שהיה לו בן יחיד, אשר אהבו מאוד והיה קשור אליו בכל לבבו. והמלך פינק אותו מאוד, וכל מה שביקש - לא מנע ממנו. יום אחד סרח אותו הבן היחיד, פגע באביו והכאיב לו מאוד. נמלך המלך בדעתו, באיזה עונש להענישו, והחליט להגלותו למדינה קשה, רחוקה מביתו, תחת שלטון קשה ומלך קשה, בתקווה שבמקום כזה הבן ילמד לקח וידע איך להתנהג ולכבד את אביו.
אמר ועשה: שלח את בנו לארץ נידחה, אשר אין כל קשר בינה ובין מדינת המלך האב. ישב שם הבן שנים על שנים. בתחילה עוד זכר כי הוא בן מלך ויחסן גדול, אולם ברבות הימים והשנים שכח מכל מה שהיה לו, שכח שהיה פעם בן מלך. ובפרט שהמלך לא שלח לו כדי מחייתו, והיה הוא רעב וצמא, הולך קרוע ובלוי, בלי כסות ושלמה, בלי פרוטה לפורטה.
לאחר רבות השנים, ויתעצב המלך אל לבו, ויאמר אל עבדיו: זוכרים אתם את הבן היחיד שלי ששלחתיו אל ארץ גזרה? אולי הגיע הזמן להחזירו אלי הביתה? ויאמר אליהם, הנה אני אשלח את אחד מהשרים העומדים לפני אל הארץ ההיא אל בני מחמדי, וכאשר יפגוש בו השר, יראה בעינו אם לבבו לחזור אלי או שהוא לגמרי שכח ממני.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
53 - אוסרים את החג
54 - יי"ש במקום בית מקדש
55 - אין יאוש בליל הסדר
טען עוד
ויסע השר הלוך ונסוע, עד שהגיע למדינה שבה נמצא בן המלך. והתחיל לחפשו בכל מיני מקומות, וישאל עליו את אנשי המקום, ויאמרו לא ידענו מקומו, כי הוא נע ונד בכל המקומות השפלים והבזויים. וכאשר נכנס השר לחפשו בבתי מרזח שבעיר, והנה לפתע רואה הוא את בן המלך יושב ליד אחד השולחנות, שיכור כלוט, לובש קרעים ובלאים. והנה הוא קם ומתחיל לרקוד עם הגויים השיכורים, בלי כתונת לגופו ובלי מנעלים לרגליו.
ויגש אליו השר, ויאמר לו: שלום עליך, המכיר אתה אותי? ויסתכל עליו בן המלך, ויאמר לו: בוודאי אני מכיר אותך, הלוא אתה הוא השר הקרוב ביותר אל אבי המלך. ויאמר לו השר, יפה מאוד שהכרתני, ועוד יותר שמח אני כי זוכר אתה שאביך הוא המלך. הנה הבאתי לך פרישת שלום מאביך, וביקש לשאול אותך אם יש לך איזה משאלה שאתה מבקש ממנו?
איי, אומר לו בן המלך, באת ממש בזמן הנכון. תגיד בבקשה לאבי, אם היה שולח לי זוג גרביים חמים מצמר ונעליים טובות בלי חורים - זה היה יכול להיות בשבילי ממש הצלת נפשות. כי רואה אתה כי קר מאד, ואני הולך יחף כי אין בידי כסף לקנות נעליים וגרביים. על כן, ידידי היקר, תאמר לאבי שישלח לי כנ"ל, וגם בכלל לא יזיק אם ישלח לי כמה בקבוקי יי"ש לחיות את נפשי.
סיים הרבי רבי בונם זי"ע את המשל, נאנח ואמר: תראו את בן המלך הזה, עד כמה הוא נעשה מגושם. במקום לומר לשר: 'קח אותי הביתה אל אבי!!' 'מר לי פה מכל הצדדים!!' מבקש הוא זוג גרבים וקצת יי"ש.
כן עם ישראל בגלות המר. בעונותינו הרבים, צועקים כל היום, 'הב לנו בני' 'הב לנו מזוני', ובימים הנוראים מתפללין רק על הדברים הגשמיים. מוטב היה להם לעם ישראל אם היו צועקים על גלות השכינה, "יתגדל ויתקדש שמיה רבא", ואז ממילא השי"ת ברחמיו היה נותן לנו את כל צרכינו בחסד וברחמים.
משלו של ר' שמחה בונם ולקחו, נראים פשוטים על פניהם. עם ישראל איננו מעסיק את עצמו בבעיה האמיתית של הגלות: התערערות מערכת היחסים הנפלאה שהיתה בינינו לבין הקב"ה בשעת יציאת מצרים, הנתק הנורא שנגזר עלינו מיום שחרב בית מקדשנו וגלינו מעל אדמתנו. זו בעצם היתה צריכה להיות הבעיה העיקרית שבה היינו משקיעים את עצמנו, ועליה היינו צריכים לבקש ולזעוק כל העת לפני בורא עולם.
במשל אנו מוצאים רגע של הארה: המלך שולח שר אל בנו על מנת לבדוק את האפשרות להחזיר את המצב לקדמותו. אולם בן המלך כה שקוע בבעיות העכשיו עד שאינו מסוגל לראות את ההארה במלוא משמעותה. את רגע ההארה הקצר, את רגע הרחמים, הוא מנצל כדי לפתור לעצמו בעיות מקומיות, במבט של גלות. חסרות לו גרביים חמות, חסרים לו כמה בקבוקי יי"ש.
בן המלך מרגיש שהשליח הגיע בדיוק בזמן הנכון, משום שבדיוק כעת הוא נתקל בקושי נוסף שהגלות יוצרת לו. הוא מנצל את הרגע שבו מופיע השליח, את רגע החסד, למה שבדיוק כרגע לוחץ עליו: הגרביים, היי"ש. ר' שמחה בונם רוצה היה שנביט במהלך הגאולה בראייה רחבה יותר. שנראה את רגעי החסד כרגעים שנועדו ליצור שינוי בכל מערך המציאות. שננצל את הרגעים הללו כדי לתבוע ולבקש על נפשנו, לתקן את הכל, להחזיר את הקשר בינינו לבין הקב"ה למצב הראשוני.
במקום להתחנן על קשיי הגלות, צריכים אנו לבקש על הגאולה השלמה. במקום להצטער בצערנו, עלינו להצטער בצערו של הקב"ה, שנאלץ להגלות את בניו משולחן אביהם. עלינו להתחנן על הקלקול הראשוני, על הפרת האהבה בינינו לבין אבינו שבשמים. קלקול זה שגרם לכל-כך הרבה חילול השם, כמו שמשתקף במשל בדמותו של בן המלך, שהגיע עד לדרגה הנמוכה של השיכור המתגולל בניוולו.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
