ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אורות ישראל המבואר
- פרק ד'
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
האהבה העדינה להקנינים הרוחניים של האומה, אומרת היא ממש מה שאומרת יראת שמים הפשוטה והאמונה התמימה, ורק חסרון הבנה יביא להאומרים הללו, בעלי הביטוי המחולף, לחשוב שהם מתנגדים זה לזה. יש שהביטוי של הוקרת האומה ואהבת כבודה אומר יותר יראת שמים ואמונה, ממה שהביטוי של יראת שמים ואמונה בעצמו אומר.
יש לפעמים איזשהי סתירה בין הופעת קוב"ה לבין הופעת ישראל. משקיעים הרבה לפתח את העניינים הרוחניים התרבותיים של עמ"י כעם וחוץ מזה יש בעמ"י רצון מאוד גדול לגלות את רצונו של הקב"ה – שהכל צריך להיות קשור לקוב"ה – יראת שמים.
לפעמים יש תנועה שאומרת בואו נפתח את הקניינים הרוחניים של האומה – נתפעל, נאהב את דרך הביטוי של האומה, את רגשותיה, את המידות, הסיפורים, השירה, האבות. יש המון דברים שבונים את הקניינים הרוחניים של האומה – את כל מה שמכוחו האומה נבנתה כאומה – האדם אוהב את הצד הזה. ואז יש תנועת נגד שאומרת שלא חשוב מה הקניינים של עמ"י אלא מה שחשוב זה לגלות את היראת שמים ואת האמונה. אולם בעומק צריך להבין שמדובר על אותו אור על אותו עניין שצריך להתגלות והוא מתגלה בתולדות היראת שמים ושל האמונה.
התנועה שמבטאת את רצונה לכבוד האומה יש בה אור כללי ושייכות לאמונה יותר מהרצון התמים ליראת שמים פשוטה. בשניה יכול להיות תפיסה מאד מגושמת של האלוקות. יכול להיות תפיסה מצומצמת של האלקות המתגלה בעולם. חושבים שהאלוקות מתגלה רק בקיום מצוות. אולם בתנועה שרואה ערך לאומה ולכבודה היא רואה את האלוקות המתגלה בתחומי החיים השונים. יש פחות נטייה להגשמת האלוקות. יש הבנה שיש אידאל לא רק במצווה אלא בכלל הופעת החיים בהקשרם הרחב.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה וזאת הברכה שמיני עצרת ושמחת תורה תשפז
מה הטעם שמסיימים ומתחילים את התורה ביום אחרון של חג הסוכות ולא בראש השנה שהוא היום הראשון של השנה. מה הטעם שברכת יוסף היא הארוכה ביותר ונתברך שתתרבה נחלתו יותר משאר השבטים. אַף חֹבֵב עַמִּים כׇּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ - קשה במה שהזכיר לשון אַף, שהרי במקום חִבָּה היינו חֹבֵב לא שייך אַף שהוא לשון קֶצֶף. חמשה זוגות נקברו במערת המכפלה, ג' נגלות וב' נסתרות. מנין התיבות שבסוף חמשה חומשי תורה כמנין אֲנִי בִינָה.

רביבים תנו כבוד לתורה
מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל שאר המצוות | שכרה של מצוות תלמוד תורה שקול כנגד שכרן של כל המצוות | כל אדם מישראל שעוסק בתורה מקיים את העולם | גם הדעות החולקות שלא נפסקו להלכה מבטאות צד אמיתי בתורה | ריבוי הדעות מביא לשלום, שכן ישנן בתורה ובעולם פנים שונות וממילא דעות שונות | חידושי תורה, שנולדים מתוך התעמקות בתורה או מתוך שאלות שעולות מהחיים בארץ, מפתחים ומקדמים את העולם

סוכות סוכות – ובגוים לא יתחשב
החשבון הנוגע למעשי ישראל אינו פשטני שטחי וחיצוני כמו באשר לאומות העולם וזהו העומק העצום שמסתתר בסיפורו של יונה הנביא

מאמרים אקטואליים מינוי נוכרים במדינת היהודים
מה עמדת התורה באשר למינוי גר תושב לתפקיד של שררה שלטונית במדינה היהודית? כיצד מתמודדים עם זה במדינה שעדיין לא אימצה את חוקי התורה?

מידות הראי"ה מקומה של הביקורת בעולם האמונה
אמונה כ"ו -כ"ח
השיעור עוסק בתפקידה של הביקורת ושל הכפירה כמנגנון שנועד לזקק את עולם האמונה משיבושים ומהגשמה שגויה. מתוך כך מוסבר כיצד הבירור הביקורתי עשוי לחשוף את הפנימיות והאמת העמוקה של האמונה, במקום להישאר רק בביטויים החיצוניים שלה.

הלכות יום הכיפורים עבודת יום הכיפורים וכוח הכפרה
דרשת שובה ושיחת מוצ"ש פרשת האזינו
השיעור עוסק במהותו של יום הכיפורים כיום כפרה וסליחה, תוך בירור מחלוקות חז"ל והרמב"ם לגבי התנאים הנדרשים לכפרת היום ושעיר המשתלח – עם תשובה או בלעדיה. בנוסף, מודגשת החשיבות של עבודת השם מתוך שמחה ואהבה, לצד הדרכים הנכונות לביצוע וידוי כנה, מחילה ופיוס בין אדם לחברו.




















