בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • פרק ה - אורות ישראל המבואר
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

יוסף בן גרציה

פרק ה פסקה יא

ע"י כנס"י כל הטוב היוצא מכל העמים יוכל להופיע כיוצא מחטיבה אחת.

undefined

הרב ש. יוסף וייצן

איר תשס"ט
2 דק' קריאה
ראויה היא האנושיות שתתאחד כולה למשפחה אחת, וחדלו אז כל התגרות וכל המדות הרעות היוצאות מחילוקי עמים וגבולותיהם. אבל העולם צריך להעידון התמציתי, שהאנושיות משתכללת על ידו בעושר הצביונים המיוחדים של כל אומה. וזה החסרון תשלים כנסת ישראל, שתכונתה היא כמין אוצר רוחות גדול הכולל בקרבו כל כשרון וכל נטית רוח עליונה. ובמילואה הגמור של כנסת ישראל יהיה שמור בעולם, ביחוד ע"י קישורה עם כל העולם כולו, כל הטוב שיוצא מפלוגת עממים, ושוב לא ימצא כל צורך בהתפלגות הממשית, והיו כל העמים הכלליים חטיבה אחת, ועל גביהם בתור אוצר קדוש, ממלכת כהנים וגוי קדוש, סגולה מכל העמים, כאשר דבר ד'.


פה הרב פותח נושא חדש, שני סעיפים שבהם הרב מדבר על כך שלמרות שעמ"י היו לו הרבה הופעות, הארות ומצבים, וכל פעם הופיע בצורה שונה, בכל אופן כל האורות השונים שבעמ"י הם אור אחד.
יהיה הפסד גדול מאוד אם כל האנושיות תתאחד למשפחה אחת כי אז יהיה נטיה למציאת מכנה משותף רדוד ולא נוכל לחדד לבירור עמוק יותר. איך יוצרים את העידון של תמציות ועומקים - איך כל העומקים יהפכו לציור אחד, ידבקו אחד בשני, איך יוצרים את מערכת הקשרים בין כל העומקים שמתגלים בעולם? בשביל זה צריך משהו שיכול לכנוס את כל האורות הללו. מה יש בכנס"י? שתכונתה היא כמין אוצר רוחות גדול הכולל בקרבו כל כשרון וכל נטית רוח עליונה. הרב לא אומר פה מה יש בכנס"י שזה משהו עצמי אחר את זה הוא מבאר במקומות אחרים. אלא פה הוא אומר שאחד מהתכונות שיש בה זה שהיא אוצר הרוחות. כי ודאי שישראל יש בהם מעלה עצמית מצד מה שהם אך גם מצד מה שהם יכולים להדביק ולאזן ליצור נקודת חיבור בין כל הרעיונות כולם. לא בחינם עמ"י מפוזר בין כל האומות ואנחנו מבחינת המיקום שלנו אנחנו תמיד במרכז בין המזרח למערב - אנו חייבים לפתח חיבור בין תורות המזרח לבין תורות המערב והתרבויות שבהם. היום זה בעיקר תרבות המערבית - הנוצרית עם תרבות האיסלם. מי יגרום לאיחוד ביניהם? רק עמ"י, רק ע"י זה שהם מתאחדים ונלחמים בישראל. אנחנו חייבים לבנות תורה שכוללת יסודות תרבותיים מהמזרח וגם מהמערב.
זה שהקב"ה נטע בעולם את הנטיה הלאומית עם גבולות ויסודות זה מה שדוחף את העמים כולם לברר עומקים. חוץ מעם אחד שלא צריך להידחף ולהבליט את עצמו אלא הוא מרגיש כמנהיג הכולל את הכל ומסתכלים מלמעלה בלי לתפוס עמדות. זה גם כך בתלמידי חכמים. יש הכוללים ועומדים מהצד ויש כאלה המביעים עמדה. היכולת באמת לאחד בין האומות זה רק אם העמים ירגישו את השלוה שאצל עמ"י הכל מאוחד אז הם לא יריבו. ברגע שהעמים ירגישו שעמ"י מבטא את הרעיון של כולם זה ימנע מריבות. כל עוד שאין את הבטחון - העמים ילחמו על לאומיותם. העמים לעתיד כל אחד יבטא את הרעיון שלו זה ילווה בביטחון שלא צריך עמים וגבולות.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il