ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אורות ישראל המבואר
- פרק ה - אורות ישראל המבואר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
ראויה היא האנושיות שתתאחד כולה למשפחה אחת, וחדלו אז כל התגרות וכל המדות הרעות היוצאות מחילוקי עמים וגבולותיהם. אבל העולם צריך להעידון התמציתי, שהאנושיות משתכללת על ידו בעושר הצביונים המיוחדים של כל אומה. וזה החסרון תשלים כנסת ישראל, שתכונתה היא כמין אוצר רוחות גדול הכולל בקרבו כל כשרון וכל נטית רוח עליונה. ובמילואה הגמור של כנסת ישראל יהיה שמור בעולם, ביחוד ע"י קישורה עם כל העולם כולו, כל הטוב שיוצא מפלוגת עממים, ושוב לא ימצא כל צורך בהתפלגות הממשית, והיו כל העמים הכלליים חטיבה אחת, ועל גביהם בתור אוצר קדוש, ממלכת כהנים וגוי קדוש, סגולה מכל העמים, כאשר דבר ד'.
פה הרב פותח נושא חדש, שני סעיפים שבהם הרב מדבר על כך שלמרות שעמ"י היו לו הרבה הופעות, הארות ומצבים, וכל פעם הופיע בצורה שונה, בכל אופן כל האורות השונים שבעמ"י הם אור אחד.
יהיה הפסד גדול מאוד אם כל האנושיות תתאחד למשפחה אחת כי אז יהיה נטיה למציאת מכנה משותף רדוד ולא נוכל לחדד לבירור עמוק יותר. איך יוצרים את העידון של תמציות ועומקים - איך כל העומקים יהפכו לציור אחד, ידבקו אחד בשני, איך יוצרים את מערכת הקשרים בין כל העומקים שמתגלים בעולם? בשביל זה צריך משהו שיכול לכנוס את כל האורות הללו. מה יש בכנס"י? שתכונתה היא כמין אוצר רוחות גדול הכולל בקרבו כל כשרון וכל נטית רוח עליונה. הרב לא אומר פה מה יש בכנס"י שזה משהו עצמי אחר את זה הוא מבאר במקומות אחרים. אלא פה הוא אומר שאחד מהתכונות שיש בה זה שהיא אוצר הרוחות. כי ודאי שישראל יש בהם מעלה עצמית מצד מה שהם אך גם מצד מה שהם יכולים להדביק ולאזן ליצור נקודת חיבור בין כל הרעיונות כולם. לא בחינם עמ"י מפוזר בין כל האומות ואנחנו מבחינת המיקום שלנו אנחנו תמיד במרכז בין המזרח למערב - אנו חייבים לפתח חיבור בין תורות המזרח לבין תורות המערב והתרבויות שבהם. היום זה בעיקר תרבות המערבית - הנוצרית עם תרבות האיסלם. מי יגרום לאיחוד ביניהם? רק עמ"י, רק ע"י זה שהם מתאחדים ונלחמים בישראל. אנחנו חייבים לבנות תורה שכוללת יסודות תרבותיים מהמזרח וגם מהמערב.
זה שהקב"ה נטע בעולם את הנטיה הלאומית עם גבולות ויסודות זה מה שדוחף את העמים כולם לברר עומקים. חוץ מעם אחד שלא צריך להידחף ולהבליט את עצמו אלא הוא מרגיש כמנהיג הכולל את הכל ומסתכלים מלמעלה בלי לתפוס עמדות. זה גם כך בתלמידי חכמים. יש הכוללים ועומדים מהצד ויש כאלה המביעים עמדה. היכולת באמת לאחד בין האומות זה רק אם העמים ירגישו את השלוה שאצל עמ"י הכל מאוחד אז הם לא יריבו. ברגע שהעמים ירגישו שעמ"י מבטא את הרעיון של כולם זה ימנע מריבות. כל עוד שאין את הבטחון - העמים ילחמו על לאומיותם. העמים לעתיד כל אחד יבטא את הרעיון שלו זה ילווה בביטחון שלא צריך עמים וגבולות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה וזאת הברכה שמיני עצרת ושמחת תורה תשפז
מה הטעם שמסיימים ומתחילים את התורה ביום אחרון של חג הסוכות ולא בראש השנה שהוא היום הראשון של השנה. מה הטעם שברכת יוסף היא הארוכה ביותר ונתברך שתתרבה נחלתו יותר משאר השבטים. אַף חֹבֵב עַמִּים כׇּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ - קשה במה שהזכיר לשון אַף, שהרי במקום חִבָּה היינו חֹבֵב לא שייך אַף שהוא לשון קֶצֶף. חמשה זוגות נקברו במערת המכפלה, ג' נגלות וב' נסתרות. מנין התיבות שבסוף חמשה חומשי תורה כמנין אֲנִי בִינָה.

רביבים תנו כבוד לתורה
מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל שאר המצוות | שכרה של מצוות תלמוד תורה שקול כנגד שכרן של כל המצוות | כל אדם מישראל שעוסק בתורה מקיים את העולם | גם הדעות החולקות שלא נפסקו להלכה מבטאות צד אמיתי בתורה | ריבוי הדעות מביא לשלום, שכן ישנן בתורה ובעולם פנים שונות וממילא דעות שונות | חידושי תורה, שנולדים מתוך התעמקות בתורה או מתוך שאלות שעולות מהחיים בארץ, מפתחים ומקדמים את העולם

סוכות סוכות – ובגוים לא יתחשב
החשבון הנוגע למעשי ישראל אינו פשטני שטחי וחיצוני כמו באשר לאומות העולם וזהו העומק העצום שמסתתר בסיפורו של יונה הנביא

מאמרים אקטואליים מינוי נוכרים במדינת היהודים
מה עמדת התורה באשר למינוי גר תושב לתפקיד של שררה שלטונית במדינה היהודית? כיצד מתמודדים עם זה במדינה שעדיין לא אימצה את חוקי התורה?

מידות הראי"ה מקומה של הביקורת בעולם האמונה
אמונה כ"ו -כ"ח
השיעור עוסק בתפקידה של הביקורת ושל הכפירה כמנגנון שנועד לזקק את עולם האמונה משיבושים ומהגשמה שגויה. מתוך כך מוסבר כיצד הבירור הביקורתי עשוי לחשוף את הפנימיות והאמת העמוקה של האמונה, במקום להישאר רק בביטויים החיצוניים שלה.

הלכות יום הכיפורים עבודת יום הכיפורים וכוח הכפרה
דרשת שובה ושיחת מוצ"ש פרשת האזינו
השיעור עוסק במהותו של יום הכיפורים כיום כפרה וסליחה, תוך בירור מחלוקות חז"ל והרמב"ם לגבי התנאים הנדרשים לכפרת היום ושעיר המשתלח – עם תשובה או בלעדיה. בנוסף, מודגשת החשיבות של עבודת השם מתוך שמחה ואהבה, לצד הדרכים הנכונות לביצוע וידוי כנה, מחילה ופיוס בין אדם לחברו.




















