ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יש אולי משמעות מיוחדת למילים "כל עדת" כי שרשה של המלה עדה הוא משרש "יעד" מגמה ומשימה משותפת, המאחדת את כלם והופכת אותם לחטיבה אחת מעין מה שנאמר במעמד הר סיני: "ויחן שם ישראל נגד ההר" והרגישו בזה חז"ל בקבעם שהיו "כאיש אחד בלב אחד", מצב אשר זיכה אותם להתגלות האלקית בבחינת "אתם ראיתם", שכל אחד ואחד מישראל מהפשוט ביותר עד למעולה ביותר, זכה לראות במחזה הגדול. ולבנו אומר לנו כי גם במעמד חנוכת המשכן של "וירא כל העם וירונו" - זכו לזה משום שהיה לב כלם שוה ומוכן לייעוד של "ושכנתי בתוכם" שהשכינה תשרה בלב כל אחד ואחד, על כן סיפרה התורה קודם על המפקד "שאו את ראש כל עדת בני ישראל", אשר ההכנה הנפשית שלהם, איפשרה את השראת בשכינה המתוארת אחר - כך.
(התשנ"ב)
"וידבר ה' אל משה במדבר סיני"
מעמד הר סיני, היו בו שני דברים מיוחדים: א. התגלות אלקית שמעולם לא היתה דוגמתה, לא התגלות ליחידים, לא התגלות במראה, בחלום, התגלות אלקית לעיני כל אחד ואחד תוך כדי שינויים בחושים, לראות את הנשמע ולשמוע את הנראה. ב. כל כלל ישראל הפך להיות חטיבה אחת, עדה אחת - כאיש אחד ובלב אחד. אין לנו ספק שהאחד ניזון מן השני, כשכלם הם כאיש אחד ובלב אחד, מסוגלים כלם לראות את ההתגלות של האחד.
חטיבה אחת, עדה אחת, כאיש אחד ובלב אחד - ואעפ"כ: "שאו ראש כל עדת בני ישראל". - "כאיש אחד בלב אחד", והראש? המדריך והמפעיל? - כל אחד ואחד חייב לנצל את כשרונותיו לדברים שהוא מסוגל. אינו דומה חלקו של בצלאל בן אורי, לחלקו של אהליאב בן אחיסמך וחלקם של חכמי הלב, ביצירת המקום להשראת שכינתו של האחד, יצירתו של עם אחד בעל ייעוד אחד.
"עדת בני ישראל, - האין בתוך תוכם שלך מלים אלה קביעת ייעוד? "עדת" גוף בעל ייעוד! "ישראל" - "כי שרית עם אלקים ואנשים", לחיות חיים אנושיים = אלקיים, לבנות עולם במלכות שד-י! "בכל דרכיך דעהו" בכל דרכיך, במסחר בתעשיה ובמדע, דע - איהו: עליך לדאוג ששם שמים יתבלט בדרכי המסחר שלך, בתעשיה שאתה מקים, ובתחום המדע שאתה עוסק בו - זהו הייעוד שלנו ליצירת עדת בני ישראל.
(התשנ"ט)
קול צופיך - הרב שמואל אליהו וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב
מפקד אוכלוסין - קול צופייך פרשת במדבר תשפ"ב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
