ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יש אולי משמעות מיוחדת למילים "כל עדת" כי שרשה של המלה עדה הוא משרש "יעד" מגמה ומשימה משותפת, המאחדת את כלם והופכת אותם לחטיבה אחת מעין מה שנאמר במעמד הר סיני: "ויחן שם ישראל נגד ההר" והרגישו בזה חז"ל בקבעם שהיו "כאיש אחד בלב אחד", מצב אשר זיכה אותם להתגלות האלקית בבחינת "אתם ראיתם", שכל אחד ואחד מישראל מהפשוט ביותר עד למעולה ביותר, זכה לראות במחזה הגדול. ולבנו אומר לנו כי גם במעמד חנוכת המשכן של "וירא כל העם וירונו" - זכו לזה משום שהיה לב כלם שוה ומוכן לייעוד של "ושכנתי בתוכם" שהשכינה תשרה בלב כל אחד ואחד, על כן סיפרה התורה קודם על המפקד "שאו את ראש כל עדת בני ישראל", אשר ההכנה הנפשית שלהם, איפשרה את השראת בשכינה המתוארת אחר - כך.
(התשנ"ב)
"וידבר ה' אל משה במדבר סיני"
מעמד הר סיני, היו בו שני דברים מיוחדים: א. התגלות אלקית שמעולם לא היתה דוגמתה, לא התגלות ליחידים, לא התגלות במראה, בחלום, התגלות אלקית לעיני כל אחד ואחד תוך כדי שינויים בחושים, לראות את הנשמע ולשמוע את הנראה. ב. כל כלל ישראל הפך להיות חטיבה אחת, עדה אחת - כאיש אחד ובלב אחד. אין לנו ספק שהאחד ניזון מן השני, כשכלם הם כאיש אחד ובלב אחד, מסוגלים כלם לראות את ההתגלות של האחד.
חטיבה אחת, עדה אחת, כאיש אחד ובלב אחד - ואעפ"כ: "שאו ראש כל עדת בני ישראל". - "כאיש אחד בלב אחד", והראש? המדריך והמפעיל? - כל אחד ואחד חייב לנצל את כשרונותיו לדברים שהוא מסוגל. אינו דומה חלקו של בצלאל בן אורי, לחלקו של אהליאב בן אחיסמך וחלקם של חכמי הלב, ביצירת המקום להשראת שכינתו של האחד, יצירתו של עם אחד בעל ייעוד אחד.
"עדת בני ישראל, - האין בתוך תוכם שלך מלים אלה קביעת ייעוד? "עדת" גוף בעל ייעוד! "ישראל" - "כי שרית עם אלקים ואנשים", לחיות חיים אנושיים = אלקיים, לבנות עולם במלכות שד-י! "בכל דרכיך דעהו" בכל דרכיך, במסחר בתעשיה ובמדע, דע - איהו: עליך לדאוג ששם שמים יתבלט בדרכי המסחר שלך, בתעשיה שאתה מקים, ובתחום המדע שאתה עוסק בו - זהו הייעוד שלנו ליצירת עדת בני ישראל.
(התשנ"ט)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













