ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
משכית בת דינה
אחרי שנתן לי את ברכתו לפרויקט השאפתני שיזמתי, הוא המשיך ומנה בפניי שני כללים שצריכים להנחות אותי במאמציי בחינוך תורני (ובחינוך בכלל). הכלל הראשון היה לזכור תמיד שהישיבה הוקמה כדי להיטיב עם התלמידים, ולא למען המורים, מועצת המנהלים או לכבודו של ראש הישיבה, אלא אך ורק למען התלמידים. תפקידו של ראש הישיבה לזכור זאת תמיד וליישם את הכלל הזה הלכה למעשה. בכל ניגוד עניינים בין רווחת המורים לרווחת התלמידים, האינטרסים של התלמידים צריכים לנצח. הוא אמר לי שאת הכלל הזה צריך להחיל גם על בבתי חולים, שבהם רווחת החולה צריכה להיות המטרה הנעלה, מעל טובתם של הרופאים, האחיות, המנהלנים וכל מי שקשור למוסד.
הכלל השני שהוא אמר שצריך להנחות אותי היה שאסור שהישיבה, או בית הספר, יהיו מיטת סדום. בסדום הקונפורמיזם היה החשוב ביותר. הייתה מיטה, ואדם שלא התאים לה בדיוק, קוצר או הוארך בהתאם לנדרש כדי שיתאים למיטה הזאת. סדום לא היה מקום שהצטיין באינדיבידואליות או בסובלנות כלפי "האחר". הוא אמר לי שכל תלמיד הוא ישיבה בפני עצמו וצריך להתייחס אליו ככזה עד כמה שרק אפשר.
השתדלתי לפעול לפי שני הכללים האלה ב-20 שנותיי כראש הישיבה, ופעמים רבות, אך לא תמיד, הרגשתי שהצלחתי.
לא מכבר קראתי מאמר בכתב-עת עברי על הצדיק הירושלמי הרב אריה לוין זצ"ל, שזה מכבר זה מלאו 60 שנה לפטירתו. מחבר המאמר, כיום מנהל בכיר באחד מזרמי החינוך בישראל, סיפר על החוויה שלו כילד במעונות באחד המוסדות בירושלים לפני שנים רבות. האוכל שהוגש במוסד היה דל למדי, והנער הצעיר היה תמיד רעב. יום אחד הגישו במוסד פודינג שוקולד, והנער לקח את המנה שלו וטרף אותה מהר, ואז חזר לתור לבקש מנה נוספת. המגיש דחה את בקשתו בהערה גועלית. הנער המתוסכל והזועם הפך את מכל הפודינג ושפך את תכולתו לרצפה. הנער הוכה על מעשהו, וראש המוסד גער בו בפומבי והשפיל אותו. הוא אמר לו שאת גורלו, אם יסולק מהמוסד ואם לאו, יכריע למחרת היום הרב אריה לוין, המורה הרוחני של המוסד.
הילד עבר לילה ללא שינה ובכה על מר גורלו. למחרת בבוקר הוא פגש את הרב אריה, שביקש ממנו לשבת לידו. הוא שאל אותו: "שפכת את המיכל כמו שהם אמרו שעשית?" והילד הודה באשמה. "תעשה דבר כזה שוב?" שאל הרב אריה. "לא, לעולם לא", השיב הילד. הרב אריה שאל אותו, אז "אתה באמת אוהב פודינג שוקולד?" "כן", ענה. הרב אריה אמר, "גם אני אוהב פודינג שוקולד ולכן יש לי כאן שתי מנות. אז בוא נשב ונאכל יחד פודינג שוקולד". ברגע ההוא, סיפר המחנך, הבנתי מה זה יהודי תורני.
על מערכות החינוך בכל העולם מוטל לעמוד באמות מידה שממשלות קובעות, להתמודד עם איגודי מורים, עם התערבות מצד הורים ועוד קבוצות ואנשים. נדיר שכל רובדי הבירוקרטיה האלה מתחשבים ברווחת התלמיד הפרטי. אין מקום לפודינג שוקולד במערכת החינוך שלנו. משום כך, בתי הספר מודדים את הצלחתם לפי ציוני מבחנים ושאר קריטריונים אובייקטיביים. אך התלמיד, כפרט, לא מתאים יפה לשום קריטריון אובייקטיבי. להצליח ללמד את התלמיד כפרט ולהעניק לו תחושת ערך עצמי - זאת צריכה להיות המטרה העיקרית של החינוך. אם המטרה הזאת תושג, הידע וכל ההישגים האובייקטיביים יבואו בעקבותיה. זאת המטרה שהחינוך צריך להשיג ואליה ובה עלינו למקד את מבטנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
