ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרציה
מצינו כמה דוגמאות בדברי הפוסקים - נביא כמה מהן:
א. אדם שמכר בריבית - דהיינו שקנה ביוקר תמורת הסכמת המוכר לדחות את התשלום (שו"ע חו"מ סי' רח סע' א). במקרה זה פסקו הרא"ש, הטור והשו"ע שהמקח קיים ולמדו כן מהגמ' בב"מ (ס"ה.)
ב. מי שעשה קנין בשבת, ועבר על דברי חכמים שאסרו לעשות קנין בשבת שמא יכתוב, או שעבר על דברי קבלה משום "ממצוא חפצך" (עיין ביצה לז. ורש"י ד"ה משום)
פסק השו"ע (חו"מ סי' קצה סי"א) - "אין קונין בשבת קנין סודר ואם קנו אע"פ שעשו עבירה - קנו".
וכן פסק המחבר בשו"ע חו"מ (סי' רלה סע' כ"ח) "המוכר או קונה קנין בשבת ויום הכיפורים ויו"ט, אע"פ שמכין אותו על שעבר על דברי חכמים מעשיו קיימין"
אם כן קנין שנעשה באיסור לא בטלה חלותו, אע"פ שעשה בעבירה.
ולפי זה לכאורה הוא הדין באדם שנשבע או נדר שלא ימכור ומכר - לכאורה המקח קיים.
אלא שבהגהות מרדכי (סוף מסכת שבועות) כתב שבמקרה כזה אין במעשיו כלום, וכן פסק הרמ"א (שו"ע יו"ד סי' רל), ואכן הב"י (סי' רח) דחה את דברי המרדכי האלו וסבירא ליה שהמקח קיים, וכן פסק הרמ"א (שם). [וצ"ע בסתירת פסקי הרמ"א]
אמנם יש מהאחרונים שפסקו כמרדכי וחילקו בין מקח שנעשה בשבת או מקח שכולל ריבית או מקח שנעשה תוך כדי מעבר על שבועתו.
הסמ"ע (שם ס"ק ג) תירץ שכל שיש איסור בגוף המקח המקח בטל. כגון העובר על שבועתו אבל באיסור ריבית אין האיסור במקח אלא בתוספת המעות ואף אם יחזיר את הריבית תיקן את איסורו.
אלא שתירוץ זה לא מסביר כיצד חל המקח בשבת.
לכן תירץ הש"ך (שם ס"ק ב) באופן מעט שונה שכל שהאיסור הינו במעשה המכירה כגון שבעצם המכירה עובר על שבועתו בטל המקח. אבל בשבת ובריבית - האיסור הינו מחמת דבר אחר - כלומר שאם יעשה בזמן אחר או באופן אחר לא יעבור על האיסור - א"כ גם כשעושה באיסור לא בטלו מעשיו.
בנתיבות המשפט (שם ס"ק ב) ביאר שכל שאם נבטל את המקח יתוקן האיסור - המקח בטל ולכן בעובר על בשבועתו הרי נשבע שלא למכור ואם לא חל המקח נמצא שלא מכר ולא עבר על שבועתו.
אבל כשמכר בשבת הרי החשש הינו שמא יכתוב ומה יועיל ביטול חלות המקח סוף סוף חשש הכתיבה נשאר. כיוון שלא יועיל ביטול המקח לתיקון איסורו - לא בטלוה.
על כל פנים, נחלקו האחרונים אם לפסוק כב"י והרמ"א (שו"ע חו"מ סי' רח) שדחו את דברי המרדכי וסוברים שגם העובר על שבועתו מעשיו קיימין. או שהלכה כמרדכי והרמ"א (שו"ע יו"ד סי' רל) שסוברים שבכהאי גוונא המקח בטל.
ולכולי עלמא הקונה בשבת או בריבית מעשיו קיימין.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רמב"ם וכוזרי
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
למה ללמוד גמרא?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
